שינויים.

אני אוהבת גברים.

בחיי, אוהבת.

רובם קצת טיפשים, אבל חלקם בצורה מקסימה שכזו.

וכן, פגעו בי לא מעט. התקיפו אותי, הפשיטו אותי, הטרידו אותי.

ובכל זאת, 

אוהבת אותם. 

הם מצחיקים אותי, ועושים הכל קצת קליל יותר מנשים,

והם סקסים ואיך שאני אוהבת לראות אותם נפעמים ממני.

אז הלב שלי הולך אחריהם,

בלי משים.

עם עיניים צוחקות ונשיקות לוהטות,

עם ליטוף נעים בדיוק כשצריכה ובדיחה מפגרת שמעבירה מעצב לחיוך..

אני שלהם. 

ואני חושבת שאולי סופסוף אני מתחילה לקבל את זה,

ולהנות מזה,

ואולי יכולה להגיד שאהבה זה דבר נפלא-

אבל גם תשוקה ומיניות ושזה בסדר לאהוב דרך זה.

ואם יכאב,

אז יכאב. זה לא שלא כאב לי כבר קודם.

בא לי לטרוף את החיים עוד קצת.