שינויים.

פגשתי את נגה (נו, הבתזוג של לירון).. שלללשום, נראה לי. לאמשנה.

היא נורא חמודה. ויפה. לא ממש דיברתי כי אני נורא (נורא) לחוצה כשאני פוגשת אנשים חדשים.

אתם יכולים לחשוב, כמו הרבה אחרים ששמעו את זה לראשונה (שלירון לסבית. או, משו דומה), שזה יכול להיות רק בגלל גיל ההתבגרות וזה יעבור... ואתם יודעים מה? יכול להיות שאתם צודקים. אני רק יודעת שהיא באמת אוהבת את נגה, והיא באמת מאושרת איתה. ואני שמחה.

טוב, אז מה היה? באתי לגן למטה, אמרתי שלום ונגה קיפצצה בגילוגים תוך הנפת ידיים די מפחידה (P: ). חיבוקנגהחיבוקלירון והתיישבנו. ווואו. אלה היו ה..20 דק' הכי ארוכות שהיו לי. טוב, אין דבר שעולה על 20 דק' בשיערו פיזיקה אבל.. זה היה מביך. אחרי זה ליוויתי אותן לרכבת (נגה בירושלים. אני לא. מצאו את הקשר) והרגשתי נורא לא קשורה. ואז הן התנשקו, היה מוזר. ואז המשכנו ללכת והרגשתי נורא לא קשורה. ואז הן התנשקו, היה פחות מוזר. ואז עשינו גרופ האג ואז לירון הפריעה כשצעקה"אה! רמזור!". כמובן שהוא התחלף לאדום בשנייה שעלינו על הכביש. אחרי זה המשכנו ללכת והרגשתי נורא לא קשורה. ואז הן התנשקו, כבר לא היה מוזר.

בעודן הולכות, מתנשקות ושרות (לא ביחד, כמובן) חשבתי שזה ממש נחמד שלירון מצאה אותה, כי לירון הרבה יותר מאושרת איתה ולירון היא..הייתה.. ילדה לא הכי מאושרת.

טוב, ואז רכבת, וחרא. כי היא הייתה אמורה לצאת מוקדם ואז בגלל הבחירות שינו את זמני הנסיעה ונגה לא ידעה ואמא שלה קצת התעצבנה והיא הייתה צריכה להיות כבר בבית. קיצר- לירון ונגה נשארו בתחנת רכבת לרכבת הבאה (שהיא הייתה שעתיים אחרי!) ואז חיבוקלירוןחיבוקנגה וביי.

בסה"כ היה בסדר..  מקווה לטוב נקסט טיים, אם תהיה.

והיום עשיתי לעצמי יום חופש, ומחר מבחן בפיזיקה. הו, כמה יפים החיים. (כא, בטח)

ואני הולכת להשתגע, ושמישו ייקח אותי מפה. ואני רוצה קצת שקט.