שינויים.

אני אוהבת ת'חיים שלי. אני אוהבת אותי (נשמע שחצני למדי, אבל אתם יודעים מה? ממש לא אכפת לי). כלומר, אני נראית בסדר, לא יפה ולא מכוערת. אני אוהבת את האישיות שלי, ואני מודעת לזה שאני לא מושלמת. שאני מתעצבנת מאוד מהר ועצבנית הרבה.

אני אוהבת שיש לי דברים שאני אוהבת, דברים שאני עושה (לצלם, לצייר, לתפור בגדים, לנגן,לבשל..).

לפעמים נמאס לי לשאת את החרא של כל האנשים, ובעיקר שלי. אבל לפעמים, אני אוהבת לעזור. לפחות לדעת שאני מסוגלת, אולי, לעזור.

אני אוהבת להסתכל על אנשים. אני אוהבת שיש לי זמן להסתכל על אנשים.

אני אוהבת להיות בשכונה שלי, סתם..להיות (עלובה ככל שתהיה). אני אוהבת את העיר שלי (עלובה, קטנה, משעממת ומלאת כיכרות ככל שתהיה). אני אוהבת את השעה הזאת, שזה עוד לא ערב וזה גם כבר ממש לא אחה"צ. וגם את השחר, לפני הזריחה. כשיש שקט. ואוויר. אוויר מלא, נקי (למרות שבינינו, עם כל המכוניות ומה לא- האוויר כבר אף פעם לא יהיה נקי), משחרר. כשיש ציפורים, ושקט. כן, שוב שקט. בעיקר שקט.

אני אוהבת את הארץ הזאת. כן, למרות האנשים הישראלים הטיפוסיים שבה.

אני אוהבת את הכלבה שלי. אני אוהבת לראות אנשים שמחים. אני אוהבת להיות שמחה. אני אוהבת שיש מצבים שאני שמחה.

אני אוהבת להיות שמחה בגללל שום סיבה, אני אוהבת להיות שמחה כשיש סיבה. אני אוהבת להיות שמחה, נקודה.

אני.. אוהבת את החברות שלי?. לא, לא ממש. יש ויש. אבל, אני אוהבת את זה שלפעמים, הן שם. ולפעמים, אני לא מרגישה חנוקה כשאני איתן. ולפעמים, אני מרגישה שהן כן אוהבות להיות איתי, ורוצות להיות איתי.

אני אוהבת את החיים שלי, ואת כל מה שכלולים בהם.

אז, תגידו לי, איך זה שלמרות כל זה- כל כך רע לי לפעמים?

ו, בנושא שהוא כל כך קשור שזה מדהים, אתמול כתתבי ללירון דברים גסים על המכנסיים (היי- רק עשיתי לה חץ ל..שם, למטה, וכתבתי "לתענוג מושלם"- נלקח מחולצה של אחי P: ) וציירתי לה עוד כל מיני דברים לא קשורים ומכוערים להפליא. והיא הראתה את זה לאיתי ואחווה ואיתי אמר "תעשי לי קקה" (טקה במקור, הפך לקקה) וחייכתי. ואז רצינו להיכנס לכיתה למבחן מתמ' ואנשים סתם נדחפו ואיתי אמר להם לא להידחף, הסתכל אליי וחייך (הוא בנאדם די חמוד, כשלא חושבים על כמה שהוא מפחיד. סתם, נו. אני די מחבבת את כל חבורת הזבל של לירון). ויכולתי להתחיל ת'מבחן לפני ראובן ואלון הדפוקים האלה. ואז היה מבחן מתמ', שהיה די חרא. וזהו. והיה נחמד דווקא, חוץ מהמבחן כמובן.

ועכשיו טוב לי. ואני שמחה. ויהיה טוב, לכולכם, ולי, בסופו של דבר. אני יודעת.