שינויים.

וואו. היה כיף. היה לי ממש כיף (לא התחיל ככה, אבל הסתדר בהמשך).

טוב, אז קודם כל הלכתי עם לירון לרחובות לקחת את הירושלמים, כשאני מסתובבת עם מלפפונים חמוצים ביד! ^^ (למדורה,נו. הרגשתי נורא לא נעים שאני סתם נדחפת אליהם, אז הבאתי מלפפונים P: . כלומר, עד אתמול בבוקר לא ידעתי אם אני הולכת אליהם..).

אחרי זה נסענו חזרה לעירנו הקטנטונת וירדנו על כמה שהיא חור (נו, הנקודה הזאת בין רחובות לראשל"צ. "אבל מזה נס-ציונה?? איפה זה?" אז אני אמרתי, שזאת סתם עלוקה כזאת שנדבקה לראשל"צ ורחובות. זאת לא עיר חשובה או משו) והלכנו למדורה. לירון ונגה נטשו אותי ו,הו, הנה בא הקטע שהכי אהבתי בערב- שאני לא ידעתי מה לעשות עם עצמי (כי אני מכירה משם בערך חצי ילדים ומדברת עם אחד מהם. בערך) ושאלו אותי למה אני שם ולמה אני לא עושה עם החברות שלי (כשאני אומרת שאלו אני אומרת נדב. תמיד לא אהבתי אותו במיוחד, עכשיו עוד יותר). וואט אבר.

ואז נגה ולירון חזרו והיינו הן, אני, צליל וערן (ש,דרך אגב, הם נורא חביבים. צליל וערן. [והוא פאקינג בן 18! הוא סיים ת'בצפר! כלומר, הוא לא היחיד כי גם יונתן סיים ת'בצפר, בגיל 15! אבל ערן. הוא בן 18]) ואחרי זה צליל ואני היינו יחד, והיא נורא נורא חביבה. חצי מהזמן חיפשנו לנו אוכל שהוא לא חיה מתה (היא לא צמחונית, סתם לא היה לה חשק לבשר) ואז מינינו את מיכאל ואליקו שיביאו לנו אוכל. אז מיכאל עשה לנו מרשמלו. יאיי. אליקו סתם הלך ולא הקשיב לנו )=.

ואז רז השתכר, והיה נורא מצחיק. והרביצו לו (מתעללים) והוא נתן בעיטה לאוויר וכמעט נפל ^^.ואמיר עשה את עצמו שיכור (אמר שהוא שיכור, אבל נו. הוא לא) והיה נורא מצחיק, וצליל נורא התלהבה ממנו אז הסתובבנו מלא בחיפושים אחריו. ואוי, צליל. היא כל כך חמודה. אז היינו הרבה מהזמן יחד. ואז מיכאל בא ונשכב עליה (לא בצורה מינית, למרות שזה מיכאל אז בטח היו כוונות מיניות) ולאיודעת. היה נחמד. אחרי זה טמיר (כן, כן- עם ט'! זה לא שם בכלל. אוח) ,נגה, לירון, ערן (לא בטוחה שצליל הייתה שם) ואני היינו ליד המדורה. הם דיברו על דברים חכמים ואני וטמיר השתעממנו נורא והוא זרק מקלות לאש. התחיל מהערה צינית שלי ומאז היינו רוב הזמן יחד. הוא נורא חביב. ושיחקנו (שללה), תמונה להמחשה- זהו קיסם הקסם, חברים וחברות. הללו אותו וסגדו לו, כי רב כוחו. הוא ניצח את כל המכשולים שהובאו לפניו ועשה זאת בגבורה, אפילו שהוא חתוך לשניים והוא נורא דק ומלא בשאריות של מרשמלו שרוף. אה, ורק טמיר יבין, אני מניחה, אז אל תנסו להבין. ואוי, אוי, אוי! טמיר כזה חמוד. הייתי חייבת להשתין, וגם נגה ולירון אז הלכנו לבית של איזה עומרי אחד שאין לי שמץ מי זה וטמיר רצה לקחת לי את קיסם הקסם אז אמרתי לו שרק ישמור לי עליו (הוא ניסה לגנוב לי אותו כל הערב, אבל הוא שלי! שלי!) ואחרי שהלכנו לשירותים הלכנו לבית של לירון וזה וחזרנו אחרי מלא זמן והוא שמר לי עליו! הוא קפץ על מזרון איתו וכשחזרתי התלהבתי נורא מזה שהוא שמר לי עליו (ציפיתי שהוא יזרוק מקל מגעיל שמלא במרשמלו אכול) והוא אמר שכן, למרות שהייתי בשירותים איזה חצי שעה. חי חי. ועשינו "מלחמת קיסמים עם קלקר" אז זה השרידים. וזה עשה לי נורא חשק לאכול את זה, משום מה (טמיר צחק עליי בגלל זה. או שסתם לא הבין מה לעזאזל..)  (אני לא באמת אוכלת את זה, תירגעו)

אה,אה,אה! נכון הייתי נורא רעבה? אז לקחתי ת'מלפפונים חמוצים שהבאתי, פתחתי אותם ו.. [טאם טאם טאם] נחתכתי!  (לא ממש רואים ת'פצע- אבל הוא שם) ודי שרף, האמת. ולא הפסיק לנזול לי דם (מזל שהייתי מצוננת אז הבאתי טישו, אחרת היה נוזל לי דם כל הערב. פאן פאן פאן) וצליל, לירון ואחווה טעמו לי אותו. (אל תשאלו) אחווה מצצה לי את היד כדי להוציא עוד. מפחיד, בהחלט.

ואני רואה שהפוסט כבר ממש ארוך  (ובטח אין לכם כח לקרוא אותו) אז אני אקצר. היה נורא כיף, וזה נראה לי אחת הפעמים היחידות, אם לא הפעם היחידה, שהייתי בחבורה של לירון, והייתי הרבה זמן בלעדיה. הישג גדול בשבילי. הסתובבתי, דיברתי, שיחקתי (לול. זה נשמע הכי ילדים-בני-שלוש שיש) והיה נורא נורא נחמד. וחיבקתי את אליקו כמה פעמים (הוא פשוט ילד שדורש חיבוק) ועיצבנתי את טמיר בזה שהשוואתי אותו לאליקו (הם נורא דומים, מה אני אעשה? בפרופיל הם ממש דומים וגם באופי הם די דומים. כלומר, קצת. אבל הם דומים. וזה מפחיד). והיו שתי מדורות (של בערך אותה חבורה) והם פוצצו דברים (וואי זה היה מגניב) ושרפו עגלות ובערך כל מה שהיה שם והיה נחמד. וראיתי את ינון, וטל, והתאומים ועוד כל מיני אנשים מוכרים וחמודים. ואוי, כמה שאני לא מתגעגעת להיותי ווניקית. אני מקווה שלא הייתי טיפשה כמו הילדים בכיתה של אחות של לירון. וואי אני צריכה תמונות מדורה. המדורה הגדולה (כלומר, זאתי עם העגלות, שקיות, שולחנות ועוד כל מיני) הייתה מגניבה לקראת הסוף.

אממ.. מה עוד? אני בטח אעשה עריכה אם אני אזכר בעוד משו, אבל היה כיף. חזרתי הביתה סביבות שבע (אחרי שסתם ישבנו איזה 7 ילדים שעה בערך, נראים מסוממים לגמרי ועייפים), ברוב טיפשותי טיילתי עם הכלבה שלי וכאבו לי הרגליים נורא ואז התקלחתי (המשיח הגיע!) ואכלתי! כי אוכל זה נורא חשוב ולא אכלתי כלום חוץ ממלפפון חמוץ אחד, כי אז כולם התלהבו ואכלו לי אותם. וצלו אותם. אז ככה חזרתי, מלוכלכת לגמרי   (האולסטאר היפות שלי! כלומר. כן. אממ. הן די מלוכלכות, אבל לא ממש רואים את זה..). עייפה אך מרוצה.

תודה, לירון. שהבאת אותי לשם. כי זה הרבה יותר שווה מסתם לשבת בבית ולא לעשות כלום.

ול' די שונאת את רוב החברים שלה, ואני לא מבינה למה.. כי הרבה שם נורא חביבים. והתחיל לא משו כי לא דיברתי כי התביישתי או שסתם לא היה לי מה להגיד אבל כשכן דיברתי זה היה נורא כיף. וישנתי 4 וחצי שעות בערך. אני צריכה לישון...!!!ושללה שללה.

עריכה- (אמרתי לכם שזה יגיע) קודם כל, קלטתי כמה שהפוסט ארוך ולא חשוב רובו, אבל היה לי כיף. וזה חדש. אז היה לי צורך עז לספר את זה (בלע). וגיליתי שהרבה חשבו שהיה מעפן, כנראה שהם רגילים ל..חבורה הזאת או וואט אבר. אני לא.

שיחה (לא שלי) עם אמיר השיכור:

- "אמיר כמה זה 3+4?"

- "7!"

- "וכמה זה 4+3?"

- "גם 7! חחחחחחח.. חוק החילוף!!" ~מתפקע מצחוק~ (עידו תיאר את זה נורא מצחיק)

עידו: " I have a sweet butt" (אחרי שאמרתי לו שיש לו מרשמלו דבוק לתחת XD)

ולי היה כיף, ולא אכפת לי מה תגידו וכמה ארוך היה הפוסט (וכמה אף אחד לא יקרא אותו), וקראו לי באיזה 120838 שמות (קקה, טקה, צקה, קצה...), אבל- קראו לי! (= וטמיר אמר שכל פעם שהוא אומר (או מישו אחר) קקה הוא נזכר בי (אוווווווווווווו..). לול D:

ועכשיו סתם תמונות נורא לא קשורות שצילמתי לפני יומיים בערך.

 אני חלקה אני חלקה אני חלקה! רואים?.  (טוב, אני יודעת שלא ממש, אבל אני חלקה) ואני נורא אוהבת להיות חלקה (=

 זה מה שקורה כשיש שיעור ערבית. זה עוד כלום, למה שיש בדר"כ אבל נו.

ואחרונה חביבה-

יש לי גיטרה קטנה יש לי גיטרה קטנה! (זה כל כך ברור שלא?)

 אוהבת אתכם המון. תהנו, כי זה נורא חשוב. ולמרות שטמיר לא יקרא את זה (אני מניחה)- ל"ג בעומר זה לא חג דפוק. סתם עושים מדורות ושורפים את כל העיר (אני אומרת כל כאילו יש לנו עיר גדולה או משו. או, כאילו היא עיר [היא עיר, השאלה היא איך אתם מגדירים עיר, ולא לפי כמות אנשים] ) אבל זה נורא נחמד.