השיר הזה שגורם לי לבכות, ועוד שיר כזה, ועכשיו ממש בא לי לחבק אותו, לחץ אני צריכה להתכונן להיסטוריה, אה יש לי עוד שעה וחצי בגרות, כואב לי הראש קצת, לא רוצה ללמוד, לתכנן יותר מידי, לא לתכנן בכלל, למה אני מחקה את עצמי ואת כולם?, איזה שטויות אנשים יכולים להגיד, צריכה להרגיש טוב עם עצמי, בא לי לישון המון, צריכה לעשות הכל לבד, אסור לעזור, אסור שיעזרו, לאכול, ללמוד, לישון, לעשות בגרות, לנגן, לבחור שירים מתאימים, לחשוב איך יהיה מחר, לעדכן בבלוג על ל"ג בעומר (הייתי שיכורה, היה נהדר. התחיל לא משו, אבל מתגברים), להגיד מזל טוב לאיתיז, מזה השיר הזה? להחליף שיר, לחייך, לדעת שאני צריכה ללכת אבל מכורה, לדמיין מה היה אילו..., לא להבין איך, לשיר בשקט בשקט שירים שגורמים לי לעצום את העיניים חזק, להחליף בגדים, להסתרק, לכבות את המוזיקה- מתקשרים, לא לרצות לענות, מי זה? שוב לאמא, צועקת צועקת, בסדר. לחזור לכתוב שטויות, להדליק את המוזיקה, לחזור לשיר מילים שקטות בדיוק מאותה נקודה, לרצות להגיד להם על הכל (על השני, בעיקר. אבל אסור, ראיתם מה זה גרם), לרצות להגיד לה שאני כבר לא מי שהייתי פעם- התבגרתי, לכתוב את הכל וכלום, מותר לי להעתיק מחשבות?, רוצה לדעת איך כולם מצליחים, איך אני חושבת שכולם מצליחים- יודעת שלא, מה הם רוצים? מה אכפת לי בעצם?, לחייך כי הוא אהב, לחייך כי הוא אוהב, להזיל דמעה כי חבל לי על רגשות, פוסטים עמוקים, סתם שטויות. תודה. לבכות מאושר, לבכות?לא כדאי, להתעצבן על אמא, לפחד שהיא תצעק שוב, להיזכר בה פעם, להפסיק.
לא לרצות לדבר, לשתוק, טוב ביי, להתחרפן להתחרפן להתחרפן (נראהלי המילה הזאת יצאה כבר לכל הנקבות מכל החורים).
אל תנסו להבין,
אני לא יודעת מה היה הקטע של הפוסט הזה.
מחקה מחשבות של אחרים, מילים של אחרים, מראה של אחרים.
(ובעצם, אני לא יודעת מתי אני)
הצלחתי לנשום.
(משומה, הייתה לי הרגשה שהבגרות במחשבים תעשה לי טוב.
לראות אנשים מוכרים, להגיד בהצלחה לכולם, לדעת שיילך לי טוב, לבדוק שוב ושוב ת'בחינה ולהבין שהלך לי טוב, לחזור הביתה ולהתכונן להיסטוריה בלי יותר מידי לחץ. פיו)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
