שינויים.

איך שזמנים משתנים.

איך שזמן משנה פרצופים.

חשבתי לפני כמה ימים על מתי החלה הכרותי עם הנקבות ויואב. לאחר מחשבה (מרובה למדי, יש לציין), נזכרתי שזה היה בחופש הגדול בעלייתי ל-י'. החבר הראשון, הנקבות.. זה נראה לי כלכך רחוק ממני, כלכך ממזמן, וזה היה לפני שנה. שנה זה לא הרבה זמן. נכון, בשנה יכולים לקרות מיליון ואחד דברים, ויכולים להשתנות מיליון ושתיים דברים (ואני הוכחה חיה לזה. כיתה י', כולל החופש הגדול בעלייה ל-י', הייתה השנה הכי מרובת הפתעות, פעילות ושינויים בשבילי), אבל שנה בסה"כ זה לא הרבה זמן. ממש לא.

איך שזמנים משתנים, אה? כולכם יודעים שעברו עליי הרבה דברים, חלקכם גם חלק מאותם דברים שעברו עליי. דווקא לא רע.

היום בשיעור אומנות היה דיון מעניין לקראת סופו. גרם לי להסתכל ממש שונה על התקופה שלנו, דור הצעירים. אנחנו דור של הרס, הידעתם?. ידעתי, פשוט מעולם לא חשבתי על זה. מעניין איך שמחשבות עמוקות מגיעות אליכם ממקומות כלכך שונים.

אנחנו קורעים, אנחנו הורסים, אנחנו לוחמים, אנחנו הורגים.

אפילו הסלנג שלנו נראהלי באור שונה פתאום.

למעריצים שבינינו (ומעטים הם)- יש כתבה על דפנה ב"זמנים מודרניים". היא כלכך מוזרה מושלמת, וכלכך אחרת שם. כולה מאופרת, עם בגדים מעוצבים שממש לא מתאימים לה. היא כלכך לא היא. לפחות במילים היא נשארה היא, רק ש.. אפילו ילדים היא רוצה. אגב, היא חברה של סולן הבילויים כבר שנתיים וחצי, הודעת לי באיחור על מהאורע המפתיע ל'.

נמאס לי שאכפת לי מאחרים, ומנסה לרצות את כולם ולא לפגוע. גם אם זה אומר שזה יפגע בי.

אז הפסקתי.