שינויים.

התחשק לי פוסט כיפי כדי לפתוח את אוגוסט, אז להלן מס' שטויות אקראיות שעוברות לי במח ברגעים אלו (ועוד הפתעות בהמשך הפוסט):

* אלון אמר שהוא היה שמח להיות איתי. בצורה מאוד ספציפית. אני תוהה אם זה בסדר שזה מחמיא לי.

* שיננתי עכשיו איזה 20 משקאות שונים שאנחנו מגישים בre:bar. מעניין כמה מהר אני אשכח את זה.

* בישול טבעוני זה כיף!

* צילמתי שלל תמונות כיפיות שלשום (הלכתי ליום צילומים עם קושקוש, זה היה נחמד ביותר. סיימנו בשוקו וBBB [צמחוני בשבילי, תודה]. היה מאוד רומנטי). להלן דוג' (אני חושבת שלא היו פה תמונות שצילמתי לפחות שנה וחצי):

כמובן שהאיכות, בהקטנה של התמונה, נהרסה. אבל תסלחו לי.

* בא לי חבר, ברמת הכללית של הרעיון, אבל נורא נוח לי שאין לי חבר. שאני מתרכזת בקורס צילום, ובעבודה, ועושה בגדול- מה שבא לי. קובעת לי תוכניות להעתיד בלי ששומדבר ואף אחד לא יעצרו אותי.

*מלא אומרים לי שרזיתי. לא בדקתי משקל שנים, אבל מקווה שזה נכון. בינתיים מרגישה טוב למדי עם עצמי. ועוד עם הלייזר הזה והכל P:

* שוקו!#% (ההתמכרות נחלשה, אך האהבה- נשארה)

שיר שעושה כיף.

מה שמזכיר לי- רגאיי במדבר עוד חודש וחצי! פאן פאן פאן! איך שחיכיתי D:

ובכלל ספטמבר חודש פורה- מסיימת את הקורס צילום, ויומיים אח"כ יש כנס צילום מטורף עם מלא הרצאות חינם, ושבוע אח"כ יש את הרגאיי. ומתישהו שם בטח יש גם את ראש השנה. פאן (:

בברכת הפי הפי ג'וי ג'וי-

אני.

(אמרתי שהפוסט הזה יהיה מלא הפתעות, אז לאחר ששמתי תמונות שצילמתי, צירפתי שיר אהוב, אצרף גם אותי בברכת הפי הפי שוקו שוקו-

גם זה אני חושבת שלא היה פה מלא זמן. תמונה שלי. פעם ניסיתי להסתיר, לפחד. היום.. לא יודעת. מזה כבר משנה.

בפוזת הצלמת המאושרת שחושבת על שוקו, להת' ואוגוסט שמח!)

בום היה ממש כיף;

*השתתפנו במתיחות המוניות [היהממשמצחיק]

*התחפשנו לגיבורות על[היהמגניב,וצילמואותנומלאן]

*הכרתי את ניצן [מותק,באמת]

*נשרפתי [בקטנה.אפילונראהלישקיבלתיקצתצבע]

*הייתי בים [למרותשהמיםהיוקפואים.מהלאעושיםבשבילהתקרר]

*צילמתי [עדשבשישיבלילהגיליתילצערישהמצלמהנדפקה.מצלמות,בוםואניזהלאשילובטוב]

*התנדבתי שעה ומשו במרכז מיחזור,למרות שהיה חם אימים [ובסוףלאקיבלתיאתמהשרציתי,אבלזהבכללאמשנה.גםאחתהאחראיותשםאמרהשאניתותחיתעל(: ]

*פגשתי אנשים חביבים[וחביביםפחות.]

*פגשתי את דנה [לאסגורהשהיאזיהתהאותיבכלל,אבלהיאבהחלטהרסהאתהמצברוח.מצטערתשלאמרתי/עשיתיכלום. רקכמהזמןאחרישאמרתילהוריםשפגשתיאותה,קלטתי- היאזושבגללהבסופושלדברנפרדנו.ולא.עשיתי.פאקינג.כלום]

*היינו בהופעות [היהכיףממש,אבלגיליתישאחדהמרציםשליששרמעולהופיעשםולאידעתי]

*שתינו ערק [מגעיל,אבלשריד.מהלאעושיםבשבילתפוסראש]

*עישנו נרגילה

*שתינו צ'אי [מעטמדי,אםתשאלואותי]

וואלה,לאזוכרת עוד משו חשוב. היה חם ביום וקפוא בלילה.היה כיף, אך לא השגתי את כל מטרותיי. היו המון דברים ומקומות שהזכירו לי את שנה שעברה עם נמרוד ועשה די רע, אבל בסה"כ היה ממש כיף, ומאוד שונה להיות עם חברות לעומת חבר.

(יא,אנימפורסמתP:)

יהיה טוב, יהיה טוב כן.

אני חושבת שאני בנאדם אופטימי בהרבה. ויש חרא של אנושות בחוץ, אבל נשרוד את הכל.

בברכת המשך חופש נעים, ובהמון באסה שהוא נגמר (בעיקר כי עכשיו יש טיול פסח ואין לי זין לזה בשיט [באופן מוזר, גם לא ממש מתגעגעת למכינה]),

אני.

עריכה (אותו יום,2:25)-

פתאום זה בא לי בבום. דיברתי עם איזה מישהו, ראה עכשיו את "התפוז המכני"

ופתאום

בום (חה,בום.בוםבמלה.משעשע)

הכל חזר לי בפלאשבק מטורף.

נשכב על המיטה, תראי את החדר

נשיקה אקראית

שוק

נשיקה מכוונת, מלאת תשוקה

עוד ועוד

סרט

בחדר שלו, חושך

"יפריע לך?"

כמעט שלא מחכה לתשובה-

מוריד מכנס- נשאר עם בוקסר.

על המיטה שלו,הוא נשען על הקיר

אני נשענת עליו

מנשק

מלטף

"אני לא יכולה להתרכז ככה"

ממשיך

מסתובבת אליו, מתנשקים המון

מגיעים לרצפה

מציעה קונדום

שוכבים

גומר מהר

מדברים

הוא עדיין מעליי

4 חודשים שלא היה לו (ובדיעבד,מסתבר שבכלל 3)

ועוד בכה לי שהרבה

ומאז לא השלמתי את הסרט

אולי לעולם לא אשלים.

יש הרגשה כזו, שתמיד הסרט יישאר עם סוף קצת פתוח.

חזרתי אתמול מסדרת נגב, והיה ממש כיף. לרוב.

היה קפוא, בעיקר בלילה. הלילה הראשון היה קשה במיוחד והתקשיתי לישון, אבל בשני הלילות שאחרי היה טוב בהרבה (בעיקר בלילה האחרון שהיה בבי"ס שדה מצפה רמון- כך שהיה מיטות. לומדים להעריך את זה ממש). היה מעניין, עם שלל למידה על חוות בודדים (משהו שלא שמעתי עליו עד לקראת הסדרה), בדואים וכל האנשים והסוגיות שיש באיזור הדרום. כמו כן, טיילנו במעלה דבשון, עין עקב ועין עובדת. טיול של 13 ק"מ.. היה ממש כיף, עם התחלה ב6:20 בעלייה ממש קשה. לקראת הסוף הייתה לי מיגרנה מטורפת ובחילה, מה שהרס לי גם את הערב ודיכא אותי ממש (אין טיול שאני לא חוזרת עם מיגרנה, לאמשנה כמה שותה [ושתיתי 3 ליטרים!] וכמה מגנה על עצמי) אבל מלבד זה היה ממש כיף ויפהייפה. את הסדרה סיימנו בארוחת צהריים בבית משפחת בר מיירה הדימונאי, והיה מטורף. המון מהכל, והיה ממש טעים. אין על המרוקאים האלה והאוכל שלהם P:

הנסיעות דרומה ביום הראשון וצפונה ביום האחרון היו די קשות מבחינה נפשית. המון נוסטלגיה לקשר האילתי, ובעיקר המון געגוע לנסיעות,להווי,לחוויה,לאהבה. געגוע לבריחה שהייתה לי מהמציאות הביתית, געגוע לאהבה המטורפת שהייתה בינינו ובעיקר געגוע לחוויה המיוחדת שבחבר אילתי, עם כל הכלול. הנסיעה עצמה נגמרה גם לא טוב, כי אבא התבלבל בדרכים ולקח לו 45 דק' למצוא את התחנה בה הורידו אותי בחזור. היה מפחיד ומעצבן ובלע.

אבלללללללל

כל זה לא משנה. היה חוויתי,מעניין,כיף, וקשה באופן טוב,כלומר- התמודדות זה לא דבר רע. והנגב פשוט יפה.


(תגידו שלא)

חתולים מיוחמים ומחזרים זה פשוט מצחיק.

ומטרידקצת.

עד כה;

מושבניק

מהכיתה שלי

ממ..איך להגיד את מתן? אחד עם קטן? גדול ממני בשנה?.. טוב,הוא לא ממש נחשב.

אילתי.

להמשך;

גדול ממני בלפחות 3-4 שנים.

ג'ינג'י.

מהצפון.

רק רציתי להגיד, שממש נחמד לי קורא קבוע כמוך. מעלה חיוך.

בא לי מישהו חדש, שונה. אני חושבת שעד כה לא הייתי מוכנה לחלוטין, אולי אני עדיין לא, אבל בהחלט יש הרגשה שכן. בא לי להתקדם, בא לי מישהו שונה לחלוטין עם חוויות שונות לחלוטין. אחד שלא מכיר אותי מלפני המכינה, אחד שלא מכיר את האני של פעם. וזה מרגש אותי פתאום, לדעת שמתישהו יהיה לי את זה. יהיה לי מישהו שלא קוראים לו נמרוד (אולי כן, אבל זה יהיה מוזר קצת. מעדיפה שלאP:), שלא גר באילת, שלא הייתי איתו 8 חודשים. יהיה לי אחד שאכיר איכשהו מתישהו, ויהיו לי חוויות חדשות- כיפיות וקשות כאחד, עם מישהו אחר.

חיוך.

אני אוהבת את החיים החדשים שנוצרו ונוצרים לי לאטלאט. אני אוהבת את זה שיש לי יומיים וקצת להיות בבית כך שמנסה לנצל אותם כמה שיותר טוב, אוהבת את זה שיש לי חברים מהמכינה וחברים מהבית, אוהבת את זה שהיה לי את האומץ להסתפר, אוהבת את זה שאני לא מתביישת עם אנשים חדשים, אוהבת את זה שיש אנשים חדשים. פשוט,אוהבת.

(רק להפסיק להשמין, זה כל מה שרוצה כרגע. האוכל המעולה של מעגן מיכאל הורס לי את החייםP:)

פתאום, אני מישהי שמתחילים איתה. והרבה. אני מישהי שאומרים לה שהיא יפה, מישהי שרוצים לשכב איתה, מישהי שרוצים את המספר שלה, מישהי שמצחיקה אחרים ומעניינת אחרים. וזה לא כזה פתאום, ובכל זאת זה מפתיע אותי כל פעם מחדש. אני יודעת מי אני; יודעת שאני יפה, עם גוף סבבה ואופי נחמד. ובכלזאת, מעולם לא דמיינתי את עצמי כמישהי מושכת או סקסית או מעניינת או יפה. רק לעצמי כזה,מדי פעם, אמרתי "וואלה, את דווקא סבבה". מוזר לקבל על זה אישור מהחברה. וזה מחמיא ונהדר, ואני זורמת עם זה באופן נורא קליל ולא מתאים לי.

מתי נהייתי גדולה?.

מוזיקה זה דבר נפלא, חיוכים זה דבר נפלא, אופטימיות וריגוש זה דבר נפלא,

ובאופן כללי מאוד אפשר להגיד שאנשים זה דבר נפלא.

אני חושבת שאני מאושרת.

והיה לי כלכך כיף אתמול69> הפשטות בכולה 3 חברות שיושבות, שותות (ומעשנות) עשה לי את הערב. תודה.

ושכחתי- מצלמה זה דבר נפלא גם כן.

בברכת צאו ותהנו,

אני.