שינויים.

אני חושבת שאני מקרה אבוד.

הלוואי ויכולתי להתנזר מגברים.

די. אני שונאת את עצמי לפעמים. אני לא יכולה לתאר עד כמה.

לא לגמרי נכון; אני אוהבת את עצמי, באמת.. לקח לי הרבה זמן להבין שאני יפה, שיש לי אחלה של אופי, שאני כשרונית ומדהימה, שאני בנאדם טוב ששווה לאהוב. ועם כל זה שאני מאוד שלמה עם עצמי- יש חלק כלכך גדול בי שאני לא מסוגלת להיות שלמה איתו, ולא מסוגלת לשנות אותו. אני צריכה עזרה. בא לי לבכות החוצה את כל הבחורים שאי פעם הייתי איתם, לבכות מלא וחזק, להוציא ממני כל זיכרון ומוחשיות שלהם- ולהתחיל מחדש. דף נקי, טהור, אחרי בכי מאוד משחרר. לדעת את עצמי מחדש.

יש לי כל כך הרבה מילים בראש,

ואני לא מצליחה להוציא אותן לפה. 

וואי, רק שלשום שמתי לב שמישהי המליצה על איזה קטע שלי.

מרגש קצת.

עריכה (אותו יום, בערך דקה אחרי)-

אני מפרסמת, ורואה שזה בדף נקי לחלוטין.

(בטח אף אחד לא יתייחס, אם כך, לפוסט הקודם. לא שהבלוג הזה שופע קוראים גם כך)

דצמבר הגיע.

(פתאום עשה לי נורא עצוב. נורא נורא.

עוד חודש אתה טס, וזה ייגמר בלי להיגמר.

הלוואי הלוואי והיה נגמר אחרת. באמת בא לי שיהיה לך טוב.

למרות שהכאבת,

למרות שמאוד)

אבל,למרות הנ"ל, בשנייה הראשונה שראיתי את הנקי הזה בעיניים-

זה עשה לי כל כך טוב.

התחלה חדשה באוויר.

עוד חודש שנה חדשה,

רגילה,

טיול צוות,

וחצי שנה לשחרור.

דצמבר זה גם חנוכה,

וכל מיני תאריכים כאלה שמזכירים לי נוסטלגיה.

חיוך רטוב.