שינויים.

עוד כמה שעות אני עולה על מדי-טיול, נעלי הרים, ותיק כבד מדי,

וטסה. לבד. לא ברור לכמה זמן, והיכן אמצא את עצמי,

ויש בזה משהו כלכךךך

מפחיד.

אבל גם כלכך מרגש.

חוזרת על מנטרות כאלו ואחרות;

כמו זה שיש לי מלא כסף ולא צריכה לדאוג (תודה אח)

וכבר הייתי בקמינו (אמנם בחלקו הראשון, אבל יודעת איך זה מתנהל כבר)

ואני אני- אדירה, אמיצה, יפה, יודעת לנחות על הרגליים תמיד,

ובעיקר- אהובה על ידי היקום. אני באמת מרגישה שהיקום טוב אליי. 

העולם מלא באפשרויות ואני כאן כדי לתפוס אותן.

(אתה כבר מרגיש לי רחוק נורא. כל הארגוני טיול, החוסר בשיחות והמרחק הגיאוגרפי- עושים את שלהם. כאילו לא עברו כולה יומיים מאז שנפרדנו.

וחייבת להגיד שלרגעים הריחוק הזה כואב בטירוף,

ולרגעים הוא מקל.)

אז מה, נתראה..מתישהו? 
פאקינג איי. 

הלוואי שהיית נותן לי לאהוב אותך.

הכל כל כך מדהים, שאני לא מבינה איך זה לא ממשיך הלאה.

ובנימה שונה-

הרגילה, הכנראה אחרונה לשירות, פשוט מדהימה!! משפחה, חברים, אוכל, טיולים, סקס, ים, אלכוהול.. מה צריך יותר? (וול,הנ"ל. אבל מעבר לכך P: ). באמת שנהדר, בדיוק החופש שהייתי צריכה. אני לא יכולה לחכות ללגור בדרום, הטיול שעשיתי ביומיים האחרונים הוכיח לי את זה רק יותר. החיים נראים לי יפים שם, ניקוי ראש של כמה חודשים בדיוק כמו שצריכה.

בברכת המשך חופש נעים,

בתקווה שמלא אהבה-

אני.

כי הטבע שלנו מדהים, והוא בכל מקום.

כי אני מדריכת טיולים, ועם כל הקושי- זה אחד התפקידים המדהימים. רק זה שזכיתי לטייל כל יום זה אדיר.

כי אני חושבת שאני יפה.

כי יש לי חברים מדהימים.

כי החלומות שלי ברי הגשמה.

כי יש מוזיקה כלכך יפה בעולם הזה.

כי זכיתי בכישרון הכתיבה, לדעת לבטא את עצמי.

כי זכיתי לאהוב וליצור אמנות.

כי אני יודעת להעריך את עצמי, ואת מה שהחיים האלה נתנו לי.

כי יש לי אבא מדהים, ואח מדהים לא פחות,

ובינינו- גם אם אני באמת שונאת אותה- אמא שלי תעשה הכל בשבילי.

כי יש שמש בחוץ, וחיוך בפנים,

וציפורים מצייצות, ופרחים פורחים,

ורוגע.

כל זה קיים בעולם שלי כל הזמן, אני רק צריכה לזכור את זה.

וגם אתם.

בברכת חג חירות שמח, שתדעו להיות חופשיים גם בתוך מסגרות תמיד-

אני.

אישית, אני הולכת לעוף באוויר בחופש הזה. אני הולכת לטייל, לרקוד, לישון, לצפות בגלים, לישון בחוץ, לשמוע המון מוזיקה, לכתוב, לצלם. כי צריך לנצל הזדמנויות עד תומן.