אתה כנראה לא תקרא את זה, אבל יותר משחשוב לי שתקרא את זה (למעשה לא חשוב לי כלל), חשוב לי לכתוב את זה. אתמול ארנון הזכיר לי מה פשר הביטוי "איסטרא בלגינא קיש קיש קריא". וסיפור שהיה כך היה. לפני כמה ימים יצר אתי קשר באחד מאתרי הפו"פ בחור בשם ארנון. במבט ראשון על הכרטיס שלו וההודעה שלו נוצר אצלי הרושם שהוא בחור רציני ובכל אופן חמוד. הגבתי לו ופצחנו בתרגולת ההודעות > מסנג'ר > טלפון, ובשלב הטלפוני היתה לנו שיחה כל-כך מוצלחת, שלא היה ספק שמשהו טוב הולך לצאת מזה. הבחור הוא מורה לגיטרה וגם שר מקסים (מה לעשות, את זה אי אפשר להכחיש), והנעים את זמני במה שאפשר להגדיר כ"לי ולך שיר וברכה" במיוחד בשבילי. יותר מאוחר באותו הערב, כשדיברנו במסנג'ר הוא גם הודה שמאוד מצאתי חן בעיניו ושמח לגלות שהעניין הדדי. כשעברנו לדבר על פגישה בסופ"ש הוא אמר שבחמישי יש לו חזרה, אז אמרתי שגם אין לי בעיה להיפגש בשישי. אממה? ביום חמישי אחה"צ, אחרי שבוע קטלני בעבודה (בגלל נסיעות יותר מתישות למשרד החדש והדלקת בידיים שאינה מרפה לרגע), הבחור מתקשר ואומר - תראי, אני לא יודע מתי החזרה תיגמר היום אבל אולי נוכל להיפגש אחריה? ואני שהייתי במצב סמי-קטטוני ורק רציתי להתקלח ולהצטמח מול כוכב נולד, אמרתי לו בשיא הנימוס והנחמדות שתודה אבל לא, אני מעדיפה לצאת כשאני יותר רעננה ביום שישי (כדי שנוכל שנינו להנות יותר מהפגישה). אז כשאמרתי לו - בוא ניפגש מחר, הבחנתי במעין היסוס בקולו, ושאלתי האם הוא לא יכול, והוא ענה, גם בהיסוס, "לא, לא, יכול, כן". טוב, בלילה כשנכנסתי למסנג'ר וראיתי אותו מחובר, החלטתי להיכנס להגיד שלום. הוא היה מאוד קריר, ולפתע כתב "אכזבת אותי היום". אני לא ידעתי מאיפה זה בא לי, וכששאלתי אותו לפשר הקביעה, הוא הסביר שזה בגלל שכביכול לא רציתי לצאת איתו באותו ערב. כמובן שמעבר לכעס שזה עורר בי מתוך הידיעה שדווקא מאוד רציתי לראות אותו אבל ממש לא הייתי במצב, גם לא הצלחתי להבין כיצד אדם שיצר רושם כ"כ בוגר, משחק לי פתאום בפיפי וקקי. מה, it's his way or the highway? אם אתה לא מקבל את הסוכריה בשניה שאתה רוצה, אז שוברים את הכלים ולא משחקים?
אני בטיפשותי, בגלל שרציתי לגרום לו שירגיש טוב עם עצמו, אמרתי לו שלא, זה ממש לא נכון, שדווקא מאוד רציתי להיפגש איתו וגם חשבתי עליו במהלך היום וכו'. אז הוא התרכך (באמת תודה), וקבענו שאני אתקשר אליו ביום שישי אחה"צ. בשישי, בסביבות 16:00, כשהייתי באיזו ברית, שלחתי לו SMS כללי כזה, שאני מחכה לחזור לת"א ולתפוס איזה שנ"צ ומה איתו. הוא לא ענה אז הנחתי שאולי הוא ישן. מכיוון שאמרתי שאני אתקשר, ומכיוון שאני לא מסוג הבחורות שחוששות לעשות מה שלרוב "אמורים" לעשות הגברים, בסביבות 19:00-19:30 התקשרתי אליו הביתה. תחילה היתה שיחה ממתינה, ומספר דקות לאחר מכן לא היתה תשובה. ידעתי שמבחינתי נותר לי עוד צעד אחד לעשות והתקשרתי אליו לנייד. משלא היתה תשובה (למרות שבשלב הזה זה כבר לא הפתיע אותי), השארתי הודעה מאוד עניינית ובטח ובטח שלא מתחנפת. זה היה משהו בסגנון של "היי, זאת נועה, אם אתה עדיין רוצה לצאת היום תחזור אלי כדי שאני אדע מה קורה". כמובן שהוא לא התקשר, ואני, בגלל לבי הטוב, החלטתי שלפחות אתן לו ליהנות מחמת הספק. אולי היה לו איזה מקרה חירום, מי יודע? אבל כשראיתי בערך ב-22:00 שהוא נכנס פתאום למסנג'ר, הבנתי שמדובר במניאק ותו לא.
אבל כידוע יש כמה סוגים של מניאקים, והוא מהסוג הגרוע ביותר מבחינתי - הפחדן. הרי גם אם אתה ילדותי ויורד לך ממישהי בגלל שיש לך בעיה עם דחיית סיפוקים, המינימום שאתה יכול לעשות זה לא לדפוק לה את שישי בערב. למה אני צריכה להיתקע בלי תוכניות בגלל החטיאר הזה? אין ספק שהוא בעצם עשה לי טובה בזה שהוא לא עשה לי טובה, כי למה לי לצאת עם אדם כזה, אבל למה מגיע לי להפסיד ערב שישי בגלל הפחדנות שלו? אני מצדי החלטתי שלא לתת לו לקלקל לי את הערב לגמרי (לשמחתי יש לי מנגנון התגברות חזק וגם אין סיכוי שהייתי מזילה על כך דמעה, אולי לפני כמה שנים אבל בודאי שלא בשלב הזה בחיי), ונהניתי לי מתוכנית נפלאה של כוכב נולד (מאיה מהמושב היא הכוכב ואתמול היא הוכיחה את זה מעל לכל ספק). ואמא שלי, שהיא אחת החברות הכי טובות שלי, לא אכזבה והביאה אותה בפרשנות מדויקת להתנהגות שלו ובמילים מעודדות, ובעצם מי צריך יותר מזה? בימים אלה, ימי מלחמה קשים, שאלה יהיו הצרות שלי.
ולסיום, אני לרוב אדם צנוע אבל אם יורשה לי בכל זאת לומר, יש אנשים שאני טובה מדי בשבילם, כגון ארנון, ארנון הצנון...
Willow: He's a poop head,
Buffy: You're right. He's manipulative and shallow. And why doesn't he want me? Am I repulsive? If there was something repulsive about me you would tell me, right?
Willow: I'm your friend. I would call you repulsive in a second.
Buffy: Maybe Parker and I could still work it out. Do you think we could still work it out?
Willow: I think you're missing something about this whole poop head principal.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
