אתמול קלטתי שזו כנראה הפעם הראשונה מזה שנים רבות שלא עשיתי משהו משמעותי בסילבסטר. לא דיסקוטק, לא פאב, לא מסיבה פרטית ולא נעליים. לא שאי פעם היה לי אכפת יותר מדי מהיום הזה. כן, שנה אזרחית חדשה יאדה יאדה יאדה, אבל אפילו שאני לא אדם דתי, ראש השנה העברי תמיד מרגיש לי הרבה יותר כהתחלה חדשה, ואני לא צריכה להיות במתח בחצות אם אין לי בן זוג לנשק.
ואם בכל זאת לסכם את השנה שחלפה, היא לא היתה מזהירה. שיפור במצב הבריאותי לא ניכר, טיול לחו"ל שוב לא קרה (אני תקועה פה כבר 4 שנים רצוף והסבלנות שלי למדינה הזאת פוקעת), בן זוג קבוע לא נרשם במחוזותינו, והמעבר מת"א לנתניה רק הכניס אותי למינוס שהולך וגדל ובכך בעצם פספסתי את כל המטרה שבמעבר. בצד החיובי מסתמן דבר אחד בלבד: כל האנשים שיקרים לי ואני עדיין חיים טפו טפו טפו חמסה חמסה חמסה מלח מים שום בצל ושאר ירקות, ואולי זה מה שהכי חשוב בתכלס, כי במדינה שלנו זה ממש לא עניין של מה בכך.
אז אני מאחלת לכולנו ש-365 הימים שלפנינו יעברו עלינו באופן המוצלח והמהנה ביותר, ואני מקווה שב-1 בינואר 2009 הבלוג שלי עדיין יהיה כאן וגם יהיה קצת יותר אופטימי...
וברוח הסיכומים אני אשאיר אתכם עם הציטוט הבא:
Buffy: Giles, everything's just been so... Xander left Anya at the altar. Anya's a vengeance demon again. Dawn's a total klepto, Money's been so tight that I've been slinging burgers at the Doublemeat Palace. And I've been sleeping with Spike.
(Giles burst out laughing, Buffy stares a bit, then joins him)
(through laughter)
Giles: Duct tape?
Buffy: On their mouths! So the demon could eat them-
Giles: Because they were figments?
Buffy: All of it! You, Sunnydale... And I was just some nutcase in L.A.!
Giles: Of course. Why didn't we see it before?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
