ניסיתי. באמת שניסיתי לתת ליאיר לפיד עוד הזדמנות לפני שאכריז עליו באופן סופי כעל אבו נפחא. אך לשווא. אמנם אף פעם לא הייתי צופה אדוקה של חדשות שישי, אך לא זכורים לי מקרים שבהם כה צרמה לי ההגשה של המהדורה הזו כפי שהיא צורמת לי במקרה שלו. הוא כ"כ מלא בחשיבות עצמית שהוא כלל לא שוקל את התגובות שלו לאייטמים שמוצגים לפניו ואחריו. ואמנם מגישי החדשות מקריאים את הידיעות עצמן מתוך טלפרומפטר, אך אני לא מתייחסת להגשת הידיעות (המחרידה לא פחות), אלא לאותם פילרים שהמגישים מאלתרים, פילרים שמגישים מבריקים דוגמת יונית לוי יודעים להגיש לצופה משל היו קינוח מעודן במסעדת גורמה. בידיו של לפיד הקינוח המעודן הופך לקינוח הפרווה והמעאפן שמוגש באירועים דלי תקציב - סכריני, עבש, מחניק וכזה שאנו נאלצים לבלוע כחלק מהחוויה.
והרי לכם דוגמה ממהדורת החדשות ששודרה היום. המהדורה הציגה כתבה מרתקת ודרמטית אודות הדימיון המדאיג בין פעולותיהן של המחתרות העבריות לפני קום המדינה לבין פעולותיהם של ארגוני הטרור הפלסטיניים כיום, ובין אם הצופה ימני או שמאלני בדעותיו, הכתבה היתה כזו שמעוררת מחשבה. ומה היה לאדון לפיד הכה-מרוצה-מעצמו לומר בתום שידור הכתבה? "איזה יופי!". כאילו, מה?????? איזה יופי ואיזה בטיח! הכתבה הזאת רק באה להזכיר עד כמה המצב העגום בארצנו רחוק מלהיות יופי טופי. רוצים עוד דוגמה? קבלו. לקראת סוף המהדורה שודרה כתבה קלילה על שחקנית מה"סופרנוס" שכללה את הסצנה שבה הסתיימה הסדרה, אל דאגה, אין ספוילרים. סצנת הסיום הזו הסתיימה במעבר חד למסך שחור, מה שנקרא, Fade to black. על מנת לשעשע קצת את הצופה, הכתבה הסתיימה גם היא במעבר חד לשחור, ואפילו צופה שזו לו הכתבה הראשונה שראה מימיו, אפילו הוא לא היה מצליח לפספס את האמירה הברורה כשמש הזו. אך לפיד חייב להוסיף פרשנות למען הצופה הנחות ממנו, מחשש שמא לא הבין: "גם אנחנו סיימנו במעבר למסך שחור". לא! מה אתה אומר! בחיים לא הייתי חושבת על זה בעצמי! מה הייתי עושה אלמלא הפרשנות הגאונית שלך?
כבר מזמן הפסקתי להאמין לתדמית הנקיה, החלק(לק)ה והכל-ישראלית של לפיד. ברור שמשהו כאן לא בסדר כאשר אדם שהתחיל כעיתונאי יחסית נוקב, מלקק באופן סיסטמטי לכל אורח שמגיע לאולפן שלו. למרבה הצער, חלק לא מבוטל מהציבור הישראלי מרייר על המאניירות המאוסות של לפיד. אני בטוחה שכל אמא שניה בישראל היתה מנשקת לבת שלה את הרגליים אם לפיד היה פנוי והיא היתה מצליחה ללכוד אותו ברשתה. אני מודה שמדי פעם גם אני חטאתי בחיבה ללפיד, ולא מתוך משיכה מינית חלילה (סמל סקס my ass), אלא משום שהוא היה מצליח לרגש אותי בדבריו, בין אם בטור שלו בעיתון או במהלך התוכנית "שרים בכיכר" שמשודרת מכיכר רבין ביום הזיכרון לחללי צה"ל. כן, אפילו כתבתי שיר על אחת מהתוכניות האלה (ותיקי הבלוג שלי אולי יזכרו שפרסמתי אותו פה פעם), ובשיר הזה הזכרתי גם אותו. אך כעת אני מבינה שלפיד הוא פשוט מכונה משומנת היטב, אלא שמאז שהוא מונה להיות מגיש חדשות שישי, עודף הגריז כבר לא עובד לטובתו. לפתע הגלגלים חורקים.
המעבר של "רשת" למשבצת הנחשקת של שישי בערב מתגלה כעוד מהלך לוקה בחסר של הזכיינית שלא יודעת איך לעשות דברים עד הסוף, אך במקרה של לפיד אני לא מפנה את האצבע המאשימה כלפי מי שמינה אותו (סביר להניח שגם הוא עדיין שבוי בקסמיו, ואנשים לא יכולים לקבל החלטות נכונות כשהם תחת השפעת קסמים). אני מאשימה את לפיד - בחוסר כישרון, בעיה חמורה בהבנת החומר שהוא מגיש, הזלזול שלו בצופה והאהבה העצמית שלו. יאיר יקירי, עשה לכולנו טובה וחזור למה שאתה יודע לעשות הכי טוב (נגיד) - חזור לספק לישראלי הממוצע את מנת הסוכר שלה הוא זקוק במסגרת איזו תוכנית אירוח שכולה אומרת יחצ"נות. בעצם, אתה יודע מה? עזוב. לך לחפוף את הראש מכל הכימיקלים שזיהמו אותו במשך שנים כה רבות, רד מהעץ הגבוה שטיפסת עליו ונסה למצוא את היאיר של פעם, זה שידע עיתונות מהי. נסה לחפש אותו מתחת לערימת המגזינים שפרצופך מתנוסס עליהם, זה נראה כמו מקום טוב להתחיל.
Buffy (to the mayor): You never get even a little tired of hearing yourself speak, do you?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
