לא ידעתי
מגניב
יום משפחה שמח לכולם.

אמ
היה היום בר מצווה לבני דודים עמית ושלו
נהנתי מאוד =] מזכיר לך כמה אתה אוהב את המשפחה שלך
ואלוהים יודע כמה אני אוהבת אותם

טוב אין לי באמת מה להוסיף כאיל והיינו בהתחלה העצירה בלטרון אכלנו ארוחת בוקר טעימה כזאת

אחר כך לירושלים לכותל

ואו

כמה זמן לא שמתי פתק

וכמה זמן לא זרקתי סוכריות טופי!

לחשוב ששנה הבאה זה יהיה אח שלי שמה

עובר מהר הזמן הזה

משם זזנו למסעדה "מרבד הקסמים" אוכל טעים =]

כניסה הייתה מרשימה והייתה מן הסתם את ההרגשה של הביחד

משם לבית של סבתא לתה אחרון ולנוח קצת מהכל

והביתה

הנה כמה תמונות ממש בקטנה כי הרוב פשוט ילך לפייסבוק ואני לא מעלה פעמיים:

סבתא ואמא =]

יובל אנוכי ונויה =] חחח השלישיה המנצחת!

פשוט אהבת חיי! חח מעייני אני אוהבת אותך! =]

והנה תמונה שלא מגיעה כל יום =] אני ודור לפני הכאסח שיבוא יום שבת עקב פליטת מידע שהוא לא רצה שיוודע למשפחה

אבל זה היה פיי באק מצויין :P

לפוזה הכי מוכרת שלי

או יותר נכון ה-פוזה שלי =]

ותמונה אחרונה וחביבה! אין כמו ירושלים [כל עוד שאנחנו לא גרים שם!]

והנה לחלק היצירתי שבי שבו אני כותבת דברים שאתם לא רוצים לשמוע D:

פשוט חייבת לומר לאחרונה שנעלמתי

כאילו ברצינות אנשים לא ישימו לב אם אני אעלם

ולאלאללאלאלא זה לא מכתב התאבדות חס וחסה =] אני האחרונה שתרצה בדבר כזה

אני יודעת שזה בכלל לא דבר שלדעת כל העולם אני אמורה להתעצבן עליו

אבל קורה!

וזה הסיפור

אני לא מגיעה יום אחד לביצפר בשביל לחרוש תחת לבוחן/מבחן שיש לי יום למחרת ומגלה רק ב1 בלילה באותו היום שזה בכלל נדחה ליום אחר

נכוווווווווווון שזה לא נורא שלמדתי כל היום ושזה רק מועיל

ונכוווווווווווווון שזה לא בסדר שלא הגעתי

אבל פאק

אף אחד לא יכל להודיע לי!?

כיתה שלמה נמצאת שם ואני צריכה לשמוע על זה ב1 בלילה?!

ולא תגידו עוד כיתה של יב'3 שאתם וידעים דווקא אחד מהם אמר לי שאין לנו בוחן

כאילו דניאל נגיד, אתה יושב לידי!! אתה לא שמת לב שאני לא שם!? אה נכון

כולכם הייתם עייפים

כולם

היו עייפים

אפחד לא טרח לשלוח אסמס ולכתוב "אין בוחן הוא נדחה"

אף אחד!!

אני מצטערת זה פשוט מעליב

ודניאלי אני לא מפילה את כל האשמה בזה עליך כי כמו שאמרתי, כיתה שלמה, לא שכולם שם ממש בקשר איתי אבל אנשים כמו עידן או אלעד להודיע  אז כן ציפיתי לקצת נחמדות ולהודיע. מילא אנשים שאני רגילה לקבל מהם הודעה רק כשהם צריכים משהו

אבל אתם?!

ועוד כשאני באה למורה יום למחרת ושואלת אותו למה כיתה שלמה יודעת ולא מודיעה כלום טנילה [המקסיקנית] באה אלי ביציאה של "היית צריכה להיות אתמול" ואז גם הטניה השניה קופצת וכיהת שלמה מאשימה אותי שלא הגעתי

אבל שניה

אם אני לא מגיעה אז זה אומר שאתם צריכים להודיע למי שלא מגיע על כאלה שינויים ולא פשוט לשכוח מקיומו או לומר לעצמכם "טוב מישהו אחר יודיע" כי מתברר שזה לא קורה!

אני יכולה לומר לזכותה של טניה [המקסיקנית] וענבר שהן באו והתנצלו אחר כך כי הן אמרו שהן לא היו בסדר

השאר פשוט הניחו שאני טועה או לא רצו להודות באששמה כי זה הרבה יותר נוח נכון?

יכול להיות שאני סתם מתעצבנת על זה

אבל מה אני אמורה להבין מזה? כשאני דחיתי מבחן בביובלה בלה [בת-אל גם דחתה איתי פשוט אני בעיקר עשיתי את החלק של הדיבור עם אילתה] דאגנו להודיע לכולכם! אין אחד שהגיע לכיתה יום למחרת ולא ידע שהמבחן נדחה

אבל כזה הפוך זה פשוט לא יקרה

כל אחד דואג לתחת שלו? ככה זה עובד באמת אצל כולם?

פשוט נמאס לי מזה

ואולי אני לא הבנדם הכי ישר בעולם והכי הגון ומה שתרצו

כי ברור שאני לא מושלמת

אבל בנוגע לזה אני הייתי דואגת, לפחות לחברים טובים שאני באמת מדברת איתם ובאמת אכפת לי מהם הייתי מודיעה

לא הייתי דואגת רק לתחת שלי, זאת לא הדרך חיים שלי.

אני כן שמה לב כשאחד ממכם לא נמצא וכן אכפת לי לא שאתם באמת תמיד יודעים [וכשאני אומרת אתם כמובן שאני לא מתכוונת לכל העולם פשוט לאנשים שאני מחשיבה לקרובים אלי]

אני חייבת חופשה מהכל ואין לי אותה

היה לי ותה היום בבר מצווה, סוג של בריחה קצרה מהחיים האנוכיים שיש לכולם

סוג של בריחה

אבל לא מרגיש כאיל זה מספיק, ועכשיו גם מתקרב לו הטיול השנתי

כמובן שאני אצא כי אני לא רוצה לומר אני לא אצא רק כדי שכולם יתחילו לבוא אלי ולומר לי כמה אני צריכה לצאת וכמה באמת אכפת להם ממני

אבל אני חושבת שאני לאט לאט מאבדת אמונה בכולם הזה

בכל מקרה אני אצא, כדי שאני לא אתחרט על זה שלא יצאתי וכי אני גם בטוח אהנה או לפחות אני מקווה שזה יקרה

אחרי זה יש לנו ישר את פורים מה שאומר מסיבת פורים ואין לי תחפושת ואני רוצה למצוא אבל וואלה

כולנו התפרקנו ממזמן

אין דבר כזה השמנות כבר נכון?

זה הלך

אז מה הקטע בלהתחפש לבד? זה מוציא את כל הכיף מהתמונה

אני אוהבת לתכנן את התחפושת עם אנשים לחשוב על הרעיון הגאוני הזה

אבל גם זה כבר אבוד

אני מסתכלת לאחורה נראלי לפני שנה בערך, כשחשבתי שהקשרים האלה מהבית ספר ישארו גם אחרי הלימודים

הרי זה בולשיט

כל אחד ילך לכיוון שלו ואולי מדי שנה יהיה מזל טוב נחמד כזה וזהו, שמה זה נגמר.

אז זהו

לנקודה העיקרית

אני צריכה קצת חופש מהכל

מהלימודים

מהאנשים

מהעומס שפשוט לא מפסיק להציק לי

מהמשפחה

מהכל

פשוט טיפלה להתרחק קצת לנשום אויר ולחזור לחייך את אותו החיוך שאתם, כמובן, כל כך רגילים אליו.

אין כמו להוציא קיטור ביום המשפחה.

יום טוב לכולכם

לינור =]

עריכה של היום:

נויתי יקירתי אני אוהבת אותך =] ותודה על הכל!