אוי אוי אוי, איך עושים דבר כזה??
איך שכחו את בית הבובות הקטן של אלוהים?
הלהקה הזאת הכי ראויה לפרס בעולם! יש מאחורי ההצלחה שלהם סיפור שהוא נדיר בעידן התקשורת, הפירסום והיח"צון היום.
הם הצליחו בזכות הכישרון שלהם נטו ולא בעזרת אף חברת תקליטים מפוצצת כסף. המוסיקה שלהם יצרה אותם כפי שהם יצרו את המוסיקה. התמורה הדו כיוונית הזאת היא נדירה ומדהימה כאחד.
לא רק הסיפור שלהם מייחד אותם; גם הקשר שלהם עם המעריצים. הם מנהלים פורום בתפוז, בו מגיבים על בסיס קבוע חלק מחברי הלהקה כמו איתי שיף (כפרעליו) נתן סולומון (גם גטיריסט מ-ד-ה-י-ם וגם אח של דניאל סלומון) הנהג של הלהקה (שגם מספר על מסעותיהם בדרכים בסיבוב ההופעות ברחבי ציון). הם מקיימים מפגשים חברתיים ובכלל מעורבים מאוד ומנסים לעזור כפי שיכולים למי שפונה אליהם עם בעיה. קראתי שאיתי שיף מבקר/ביקר כמה ימים ברציפות מעריצה שנפצעה בתאונת דרכים בדרך להופעה שלהם, הוא אפילו נצפה מגיע לשם עם גיטרה. זה נשמה זה...
המוסיקה שלהם משלבת רוק גראנג'י דיסטורשני עם סלסה וניחוחות דרון אמריקאין בנגינת פריטות מדהימה על אקוסטית כמיטב המסורת הלטינית. הטקסטים שובי לב בעלי עומק, קורטוב של ניסיון חיים ומאנטרות שעלינו לשנן ולשגור בפינו. הכתיבה התמימה והאמתית הזאת מצליחה לגעת להרבה צעירים במקום הכי אינטימי שלהם; שאלות ותהיות על מהויות, על אהבה, על כנות ועל אובדן וצמיחה מחודשת. אי אפשר שלא להתאהב בהם!
בימים 12-13 ליוני יתקיים פסטיבל הסטודנט בטכניון. גם בית הבובות יהיו שם. איזה כייף לי!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
