6/2006
הקנבלוף הגדול של עלה ירוק, ועוד...
עלה לא ירוק
קיבלתי לינק לאתר החושף עוד פרטים על שחיתויות במפלגת "עלה ירוק"
לי, שומדבר אינו חדש, אבל אולי לכם העיניין יחדד ויבהיר כמה דברים בנוגע
למפלגה הקיקיונית הזו אשר בראשה עומד אדם לא שפוי בעליל.
באתר מוסברת שיטת גיוס הפעילים והדחתם (את הועידה שלנו פיזרו,ללא
כל סיבה אמיתית, בעצם רק כי חלק מהאנשים הביעו דעתם)
מוצגת גם דוגמא למשטר הפחד והאימה שמשליט הראיס אש"ט
אשר דואג לנקום בכל מי שאמת בפיו.
הראיס. מתוך האתר "עלה לא ירוק".
אך הדבר שהכי חרה לי הוא עיניין ה"פריימריז" במפלגה, עליו לא נתתי דעתי עד כה.
אכן, עיינין זה תמוהה ומוזר. הכיצד נעשו פריימריז ללא חברים רשומים?
מדוע כאשר כבר היו חברים רשומים לא נתבצעו פריימריז?
זאת בטענה שהפריימריז הקודמים לא עלו יפה...
עוד דבר שאין לי תשובה עליו הוא, מה הסטטוס שלי - כחברה רשומה במפלגה
אשר הושעתה מפעילות, תחת לחץ ואיומים, אך עדיין מחזיקה בכרטיס חבר
מפלגה בתוקף עד ינואר 2007? האם לי אין מילה בשום עיניין שהוא?
האם שמתם לב לתגובות הראיס בבלוגי, אשר נכתבו בעילום שם
או תחת זהות בדויה?
למי שפיספס - הינה לכם העתק תגובותיו הנלוזות:
לחתימה על העצומה הקוראת לראשי מפלגת עלה ירוק בהם :אוהד שם טוב, בועז וכטל ושלומי סנדק, להתפטר, אנא שילחו שם מלא + ת"ז + טלפון + מייל
למייל: [email protected]
רפונז"ל, עידכונים
לאחר הפוסט שפירסמתי על רפונזל, פנו אלי לא מעט אנשים, בינהם נשים נוספות שטעונות כי נפגעו מהפסיכולוג המדובר. אני רוצה לנצל במה זאת ולקרוא לכל הנשים שעברו התעללות ע"י הפסיכולוג, לגשת למשטרה ולהתלונן. לא ייתכן שהאיש הזה יצא מהסיפור בידיים נקיות בטענה שרפונזל הייתה חולת OCD ופיתחה אובססיית הזיות כלפיו. הדברים אינם מופרכים לטענת נשים נוספות ואדם זה חייב לעמוד לדין אם אכן ביצע את אשר מיוחס לו.
הפנתרות הירוקות יעזרו לכל נפגעות תקיפה מינית ואונס בכל דרך שניתן. אנו חייבים לעשות רעש ולא לוותר בנושאים אלו! הרשויות מתנערות מתלונות של נפגעות תקיפה מינית בטוענה כי עדויתהן
מבולבלות ולא ממוקדות, כך סוגרים תיקים והאנסים והמטרידים ממשיכים להסתובב חופשי ביננו.
ההתנערות הזאת נותנת למטרידים ולאנסים "לגיטימציה" להמשיך במעשיהם מכיוון שבין כה,
עונש הם לא יקבלו והם יכולים להמשיך ולספק את יצריהם המעוותים בכח, על חשבונן של בריאותן
הנפשית של נשים רבות.
אסור לשתוק לעוולות אלו ויש למצות את הדין עם כל גבר אשר חושב שמותר לו לעשות כרצונו.
אני יודעת כמה קשה לעבור תהליך של הגשת תלונה במשטרה.
אני יודעת, זה לעבור את האונס / הטרדה שוב, לפעמים אפילו יותר.
אני יודעת שהיחס של המשטרה מזלזל ומכאיב.
אבל אסור לנו לתת יד לדברים האלו להמשיך לקרות. די!
אני שבה ומבקשת, מכל מי שעברה התעללות ע"י אותו פסיכולוג, לפנות למשטרה
ולהגיש תלונה. אם אתן זקוקות לליווי, לתמיכה או לעזרה כלשהי, הפנתרות כאן
לרשותכן. [email protected]
החברה שלנו חולה, אבל אנחנו כאן כדי לרפא אותה, כי אם לא אנחנו, אז מי?
פינת האירוח
והיום כבונוס, נארח את עורך עיתון "שירת העשבים" מבית "צבע טרי", אלון האסול.
העיתון עתיד להתחדש בימים הקרובים ולהתחיל לצאת כמהדורה חודשית.
העיתון יעסוק בדיונים אלטרנטיבים על התחרשויות אקטואליות מזוויות חברתיות שונות,
ללא צנזורה ממסדית. בימים אלו מחפשים כותבים מוכשרים ופעילים חברתיים שיקחו חלק
בהקמת העיתון. אצרף בהמשך באנר המפנה לקבלת מידע נוסף.
בילושניקים/ אלון האסול
היה לי היום שיעור, סיפרות ישראלית ועיבודיה לקולנוע, לא ממש מעניין
אם אתם שואלים אותי, אבל זה לא העניין. העניין הוא מה שקרה לי
ולחבר שלי בדרך לשיעור. זה דווקא כן מעניין.
חבר שלי התקשר, ירדתי למטה, נכנסתי לאוטו שלו ונסענו.
יש לו אוטו חמוד כזה קטן. ג'וניור קוראים לו, ג'וניור אוטוביאנקי, נעים מאוד.
אני טוען שזה רכב אספנים, הוא טוען שהוא עושה את העבודה.
על השעון היינו באיחור. זה אוניברסיטה פתוחה ויש שיעור פעם בשבוע.
זה לא שסוגרים את הדלת והמאחרים נשארים בחוץ זה פשוט שאף אחד
כמעט לא מגיע לשיעור ולאחר אומר שהמנחה ישאר בעיקר עם הלוח. אז נסענו.
עוד אנו עולים לכיוון האוניברסיטה ומכונית סקודה שנוסעת במהירות
מאחורינו מתחילה לצפצף לנו. בחישוב מהיר אנחנו מחליטים שאוטוביאנקי
זה לא כוחות וחבר שלי מעט ומסמן לסקודה העצבנית לעבור.
רק שמתברר שיותר חשוב לה להתעסק איתנו מאשר לעבור.
הם נוסעים במקביל אלינו והבחור שליד הנהג צועק משהו לחבר שלי.
לי זה נשמע כמו קללה, לחבר שלי זה נשמע כמו "משטרה! תעצור בצד
ותדומם מנוע!!". אז כנראה שבכל זאת שמעתי נכון...
ניסינו לעצור בצד אבל הם שיחקו בלמי יש יותר גדול, התברר שלהם,
בכל זאת סקודה מול הג'וניור החביב שלנו. חסמנו לנו את העצירה.
מהרכב יצאו בעליזות חמישה ברנשים גדולים על אזרחי.
אני שעדיין לא הבנתי שמדובר באוכפי חוק הייתי בטוח שמדובר
באוכפי ערסיות מצוייה שמצאו להם סיבה להתעצבן.
מסתבר שזה לא חייב להיות דווקא אחד מהשניים.
לאחד מהם היה אקדח על המותן, נפל לי האסימון, בילוש, חמישה כאלה.
אחד ניגש לי לחלון ודרש ממני לצאת החוצה. ביקשתי ממנו לחזור על
המשפט שלוש פעמים בתואנת אי שמיעה.
כשבאתי על סיפוקי עשיתי התנתקות מהמושב ויצאתי.
הוא ביקש תעודת זהות וחזרתי אחריו כמו תוכי. שלפנו. הוא באמת היה
שוטר ואני באמת הייתי מי שכתוב לי בתעודת זהות, שנינו הופתענו.
הוא שאל עם יש לי עבר פלילי. בקטע הזה אני מעדיף לשחק את המטומטם.
הצעתי לו לבדוק במסוף. הוא נעלב ואמר שהוא שואל אותי.
עניתי לו שהייתי בכלא צבאי. זה סיפק אותו, לשמחתי הוא לא שאל על מה.
האמת? חבל שהוא לא בדק במסוף. אני מת לדעת כבר עם סגרו את התיק
או לא. הם התחילו לשאול מאיפה אנחנו ונורא התלהבו מזה שחבר שלי דרוזי.
הייתי בטוח שהם הולכים לבקש ממנו להמליץ על צימר בכפר, מתברר
שבעגה שלהם דרוזי זה שם קוד ל"זה בטח עבריין סמים".
הקטע המוזר זה שגם בחור עם שיער ארוך אומר בשפה שלהם בדיוק אותו
דבר. לקח זמן עד שהצלחתי לשכנע אותם שאני גר בבית שלי. מרוב נחמדות
הם הציעו לעזור לי לנקות את הכיסים אחרי שהם חשדו שהנובלס שלי מסתיר
בתוכו דברים אחרים מלבד קפיסי עץ.
התחלתי לרטון על כך שמוזר לי שבמדינה דמוקרטית זה מקובל שחמישה
בלשים עוצרים אנשים לחיפוש באמצע הרחוב רק בגלל שהם לא מוצאים
חן בעיניהם. הם טענו שאני סתם לוקח את זה אישית. אני עדיין תמה באיזו דרך
אחרת עלי לקחת את זה. הכרזתי שעשכיו אני מבין איך זה שאין פשע ברחובות,
הרי יש כל כך הרבה כוח אדם ששולחים חמישה בלשים לעצור לחיפוש מכונית
שגג חשודה בנשיאת מעט מהאסור באמתחתה. זה הצחיק אותם משום מה.
לא, הם ענו, במקרה היינו חמישה ביחד. ואני במקרה עדיין מחכה שיפענחו את
הפריצה לבית המשפחה שלי לפני כמה שנים.
כשהם גילו שלא אנחנו אלה שירו בקנדי ושאין לנו קשר לאל קאיעדה הם סיפרו
לי שהם עקבו אחרינו מהבית שלי. אתם מבינים? ישבו להם אדוני השררה במכוניתם
הממוזגת וחיכו לגבר גבר שלפניכם שיואיל בטובו ללכת ללמוד. כשהם הבינו שאנחנו
לא מתכוונים לצאת מהעיר הם כנראה החליטו שלא צריך תגבורת ושחמישה אנשים
מספיקים בשביל לעצור שניים לחיפוש. למה עקבתם אחרינו? שאלתי. מסתבר
שהשכונה שלי בעייתית ושהבניין שלי בפרט הוא מעוז מוכר של סחר בסמים.
כשטענתי שבבניין שלי גרות רק זקנות רוסיות הם גילו לי שאני כנראה לא התערבבתי
מספיק. רוסית אני לא יודע, כנראה שגם עיניים אין לי כי אני מוכן להישבע באמא
שלהם שאין מצב שנכנסו סמים לבניין ואני לא יודע על זה. חשבתי שיעניין אותם,
בתור שומרי חוק שכמותם, שמתחת לבניין שלי, ברחבה, מסתובבים הומלסים
ואלכוהוליסטים והזמנתי אותם לתצפית אנתרופולוגית כל יום בחמש בבוקר.
הם גילו התעניינות ושאלו הם אז מתבצעת החלוקה. כן, אמרתי, תור ארוך לכוסית
הוודקה של הבוקר. זה לא מעניין אותם. אלכוהול זה חוקי, הם בעניין של לתפוס את
הפושעים האמיתיים. אחרי עוד כמה מילות נימוסין ואחרי שניסו להפגין ידע בעולמו
הפנימי העשיר של תלמיד האוניברסיטה הפתוחה הם הרשו לנו להפליג לדרכינו.
תודה רבה לכם באמת.
אולי כתבתי את הקטע בצורה משעשעת, בסדר אז אני לא מצחיק, אבל אני ממש
לא משועשע. איזור הצפון בשנים האחרונות מתדרדר באופן קבוע. סליחה, לא מתדרדר,
עולה בצורה תלולה בפשיעה. וחמישה בלשים בטריקו של מותגים, מוצאים להם זמן
לשוטט להנאתם ברחובות העיר ולהציק לאנשים שלווים שמנסים להגיע לשיעור בזמן.
פאקינג חמישה בלשים, אפילו לא שוטרי סיור פשוטים, חמישה בלשים הוקצו למשימה
החשובה של מיגור סטודנטים מתחילת השיעור. תראו, הם היו נחמדים בהתחשב
בנסיבות אבל כשמכונית חותכת אותכם בכביש ובתוכה חמישה גברתנים והם צועקים לכם
משהו מהחלון... כולנו מכירים את האלימות בכבישים. ובכלל באיזו זכות הם חושבים שמותר
להם לעשות את זה? שיבוא אלי המפכ"ל, אם הוא לא עסוק מדי בלשבת על כוס קפה עם ראשי
ארגוני פשע, ויסביר לי למה אני צריך לעבור את ההשפלה הזאת בתור אזרח של מדינה
דמוקרטית. אני מבין שיותר קל לשחק אותה אבו עלי על שני חבר'ה צעירים מאשר על עבריינים
רציניים. אני גם מבין שלי בתור אזרח יש את הזכות לומר שהמשטרה הזאת יכולה ללכת לעזאזל. התנתקות. ממילא הם לא מגינים עלינו מהפושעים האמיתיים ולא מפענחים כמעט פשעים
בתואנה של מחסור בכוח אדם. יש לי הצעה למפכ"ל. היום פגשתי חמישה מטובי אנשיך,
חמישה כאלה שבטוח יוכלו לעזור לך למגר את הפשע. מה דעתך לשלוח אותם לעבוד?
| 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
