"There's an old saying in Tennessee, I know it's in Texas, probably in Tennessee, that says:

fool me once, shame on — shame on you.

Fool me — you can't get fooled again."

George W. Bush

נפל לי האסימון.
הוא היה אמור ליפול לי מזמן. למען האמת ממש מזמן כי שמעתי שעברו לטלכרט. תקראו לי פלורסנט, כבר הודתי בטעותי. לא איכפת לי שתכנו את הפוסט הזה כאובססיה על אש"ט והעלה המחוק.

על הזין ש(אין)לי, מה שתחשבו. וסלחו לי על השפה. אבל אני חשה צורך לשתף את העולם (או את השנים וחצי קוראים המושבעים שלי) על ההארה שהייתה לי.  ראיתי עכשיו שוב את הסרט "פרנהייט 9/11" ממליצה בחום למי שטרם ראה... בעודי צופה שוב בסרט, מחשבותיי החלו לנדוד במעיין סוג של משחק קונוטציות מוזר. מכירים את זה, שאתם מתחילים לכתוב סתם מילים על הדף, מילה אחת ואחריה עוד מילה שעולה לכם בקונוטציה למילה שלפני וכאשר אתם ממש "משחררים את מוחכם" עולות מילים מהתת מודע... כך היה לי עם המחשובות. הדיבור שלו, הטון, המבט בעיניים, הבייבי פייס המרמות, הקופיפיות...  הזכירו לי מישהו...

מישהו, שכאשר ראיתי את הדסק-טופ שלו לראשונה פרצתי בצחוק מתגלגל ותהיתי מדוע החליט למרוח את פרצופו של בוש בכזאת גאווה על כל המסך. תשובתו הייתה- "זה האיש שאני מעריץ". חשבתי שזה היה בציניות. רק עכשיו, נפל לי האסימון... 

אשטיזם