כל מי שאי פעם בנה גן עדן חדש, שאב את הכוחות לכך מהגהנום האישי שלו

חשבתי ברוב תומי וטימטומי שאוכל להרדם אחרי שקראתי את הפוסט הזה. אך נפשי המיוסרת דיגדגה לי את העפעפיים ולא יכולתי להשאר עצומת מקלדת.

למרות שרבים חולקים על אמינותה של רפונז"ל ואף אני מתחמקת באופן דפולומטי מלנקוט עמדה משפטית ברורה בסוגייה הזאת (בעיקר בשל הפחד מתביעת דיבה) אני עדיין תוהה איך אנשים יכולים לחשוב שהכל עלילות ושקרים.

מודה, לא מכירה את הנפשות הפועלות מעבר לעולם הווירטוראלי הזה. אבל מכירה תחושות, מכירה כאב, במיוחד מהסוג הזה.

האומללות הזאת, הרגשה כאילו במאבקי, אני מכחידה יערות גשם שלמים, כורתת עצים לאלפים, רק כדי להוכיח שהעצים האלו, כשהם נופלים הם משמעים רעש, גם אם אין שם איש מלבדי כדי לחזות בהם ולשמוע את הרעש שהחריש את נפשי ופצע אותה לנצח.

נראה למישהו מהמפקפקים שהיא רצתה בצליבתה הצורבת ברשת? איך עבר במוחכם רעיון כה מעוות? נראה לכם שהיא נהנתה? היא הייתה כה מאושרת עד שהתאבדה? כי צעקותיה היו כה חזקות עד שלא יכלו להשמע ולהטמע באוזן אנושית? זה שבנאדם משוגע לא הופך אותו אוטומטית למישהו שרוצה להתאבד או להתעלל בעצמו. זה הרי מנוגד לטבע. אז מה בעצם גורם לאדם כזה לקום ולרצוח את עצמו, אחרי שכל חייו ניהל מאבק נגד העוולות? הכישלון? הידיעה שאין צעקה גדולה מהמוות, וזה הסוף? הסוף לסבל?

זה עצוב כי אני לא אמליץ לאף נאנסת להתלונן במשטרה. במקרה הטוב אחרי שנתיים-שלוש של חקירות ועינויים, הוא יצא עם 3 חודשי עבודות שירות. המדינה ומערכת בתי המשפט מתייחסים בקלות בילתי נסבלת להתעללות מינית ואונס, דבר המהווה מתן לגיטימציה למעשים שפלים אלו. אחר כך מתפלאים למה צצות להן פמיניסטיות שלא מגלחות את בית השחי. אלוהים!! זה לא כזה ברור לכם שבתת מודע של הנשים הללו הן מבקשות שתסלוד מהן? שתגעל מהן, שלא תרצה לגעת, שלא תרצה לאנוס....?

הכי "מצחיק" אותי, שמי שנאנסה מתביישת להודות בכך, כאילו והיא אשמה במה שקרה לה. הסביבה תמיד תדאג להאשים אותה, מאלף סיבות. ואם תבוא ותודה בכך, ילגלגו עליה כי היא מחפשת סימפטיה, וישטפו אותה בשינאה וגידופים לרוב. כי היא ביקשה את זה, היא אשמה. הם לא יקחו אחריות והכי הרבה עומד לטובתם טיעונם - הטבע; כשהזין עומד, השכל בתחת.

בצלמו ברא את האדם.

בצלמו.