הראש פועל שעות נוספות..
אני חושבת עליך הרבה בזמן האחרון..
כל מה שרצית זה שאני ישאר לישון אצלך, כאילו כל מה שעברנו לפני נועד כדי לבנות את המצב הזה שאתה מבקש ממני לישון אצלך- ואני כמובן מסכימה.
אף פעם לא ישנתי אצל מישהו לפני זה, פחדתי מהכל, זה היה לי חדש, ואתה בשלווה מוחלטת אמרת שאתה רוצה שנישן מחובקים.
לא הבנתי מאיפה נפלת עלי, אפילו לנשק אותי לא ניסית, רק רצית לישון איתי.
הלכנו לישון, פעם ראשונה שנרדמתי כל כך בקלות, פשוט הרגשתי שאני מתאימה שם- ברגע הזה, במיטה שלך כשאתה מחבק אותי..
נתת לי נשיקה בעורף לחשת לילה טוב, וזה הרגיש לי כמו אגדה..
בבוקר התעוררנו לדפיקות על הדלת שלך, המשפחה רצתה שתבוא איתם, אתה התעקשת שאתה לא מוכן לבוא, ואמרת לי שאתה לא מוכן לעזוב אותי ושאתה רוצה להשאר איתי כל היום במיטה.
כל פעם אחרי שהעירו אותנו רק הסתכלת עלי וחיבקת אותי יותר חזק, נתת לי נשיקות קטנות על הפה ולחשת לי כל מיני דברים..
בסוף נכנעת ללחץ מהמשפחה והחלטת ללכת, רצית שאני אצא להכיר את המשפחה שלך, אבל אני זאת אני ואין מה לעשות נתקפתי פאניקה וברחתי מהחלון..
בערב לא התקשרת, גם לא יום אחרי זה וגם לא ביום שלמחרת..
ואז כשראיתי אותך ברחוב אפילו לא חייכת לכיווני אלא התעלמת..
לפני שאמרת לי שאתה רוצה לישון איתי הייתי מוכנה לחזור הביתה ולהעמיד פנים כאילו כלום לא קרה בינינו, אבל היית חייב להשאיר אותי, לחשוב שבאמת הייתה לי משמעות בעיניך ואז רק לאכזב אותי עוד יותר.