לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

fairy tales



כינוי:  Dana212

בת: 36





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


8/2007

פצעים ונשיקות.


הראש פועל שעות נוספות..

אני חושבת עליך הרבה בזמן האחרון..

כל מה שרצית זה שאני ישאר לישון אצלך, כאילו כל מה שעברנו לפני נועד כדי לבנות את המצב הזה שאתה מבקש ממני לישון אצלך- ואני כמובן מסכימה.

אף פעם לא ישנתי אצל מישהו לפני זה, פחדתי מהכל, זה היה לי חדש, ואתה בשלווה מוחלטת אמרת שאתה רוצה שנישן מחובקים.

לא הבנתי מאיפה נפלת עלי, אפילו לנשק אותי לא ניסית, רק רצית לישון איתי.

הלכנו לישון, פעם ראשונה שנרדמתי כל כך בקלות, פשוט הרגשתי שאני מתאימה שם- ברגע הזה, במיטה שלך כשאתה מחבק אותי..

נתת לי נשיקה בעורף לחשת לילה טוב, וזה הרגיש לי כמו אגדה..

בבוקר התעוררנו לדפיקות על הדלת שלך, המשפחה רצתה שתבוא איתם, אתה התעקשת שאתה לא מוכן לבוא, ואמרת לי שאתה לא מוכן לעזוב אותי ושאתה רוצה להשאר איתי כל היום במיטה.

כל פעם אחרי שהעירו אותנו רק הסתכלת עלי וחיבקת אותי יותר חזק, נתת לי נשיקות קטנות על הפה ולחשת לי כל מיני דברים..

בסוף נכנעת ללחץ מהמשפחה והחלטת ללכת, רצית שאני אצא להכיר את המשפחה שלך, אבל אני זאת אני ואין מה לעשות נתקפתי פאניקה וברחתי מהחלון..

 

בערב לא התקשרת, גם לא יום אחרי זה וגם לא ביום שלמחרת..

ואז כשראיתי אותך ברחוב אפילו לא חייכת לכיווני אלא התעלמת..

לפני שאמרת לי שאתה רוצה לישון איתי הייתי מוכנה לחזור הביתה ולהעמיד פנים כאילו כלום לא קרה בינינו, אבל היית חייב להשאיר אותי, לחשוב שבאמת הייתה לי משמעות בעיניך ואז רק לאכזב אותי עוד יותר.

נכתב על ידי Dana212 , 9/8/2007 05:45  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



ונשאר רק ריח של בושם.


עסוקה במחשבות לא עקרוניות כבר שבועות על גבי שבועות

שוזרת לעצמי עולם דמיוני בו לא קרה כלום והכל נשאר בנקודת ההתחלה

לא מתייחסת לאנשים כאובייקטים ולא כבני אדם

אלא כרגעים חולפים ברוח שנעלמים לי עם הזמן

הייתי רוצה לטבוע בים של פיצה ובירות

ושהכל יתערבב למין נוזל סמיך ומסריח שיעלים כל זכר לכל מה שהיה

שיעזבו אותי בשקט

שיתנו לי להתמוסס

להיעלם בתור מספר בתוך חברה ממספרת שתמספר לי תצורה ואז אני אצא יותר חזקה

להצטער רק על מה שעשיתי ולהחזיק את החופש שנותר לי בשתי ידיים

כי זה כל מה שנשאר

ואולי כבר לא נראה אותכם מחר

ואולי הכל זה רק שטויות

וכל מה שאני חיה זה בעצם בתוך עולם של הזיות

פיות מעופפות ושדונים מקפצים

ואולי גם לי יש כנפיים ופשוט עוד לא מצאתי אותן

איבדתי אותן ברחוב ומישהו אחר נהנה עכשיו

לוקח אותן לכל מקום

ואיתו את החופש שלי.

 


 

26 ימים של צום וגם אני אצא חדשה.

נכתב על ידי Dana212 , 2/8/2007 06:28  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , אהבה למוזיקה , צילום
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לDana212 אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Dana212 ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)