עסוקה במחשבות לא עקרוניות כבר שבועות על גבי שבועות
שוזרת לעצמי עולם דמיוני בו לא קרה כלום והכל נשאר בנקודת ההתחלה
לא מתייחסת לאנשים כאובייקטים ולא כבני אדם
אלא כרגעים חולפים ברוח שנעלמים לי עם הזמן
הייתי רוצה לטבוע בים של פיצה ובירות
ושהכל יתערבב למין נוזל סמיך ומסריח שיעלים כל זכר לכל מה שהיה
שיעזבו אותי בשקט
שיתנו לי להתמוסס
להיעלם בתור מספר בתוך חברה ממספרת שתמספר לי תצורה ואז אני אצא יותר חזקה
להצטער רק על מה שעשיתי ולהחזיק את החופש שנותר לי בשתי ידיים
כי זה כל מה שנשאר
ואולי כבר לא נראה אותכם מחר
ואולי הכל זה רק שטויות
וכל מה שאני חיה זה בעצם בתוך עולם של הזיות
פיות מעופפות ושדונים מקפצים
ואולי גם לי יש כנפיים ופשוט עוד לא מצאתי אותן
איבדתי אותן ברחוב ומישהו אחר נהנה עכשיו
לוקח אותן לכל מקום
ואיתו את החופש שלי.
26 ימים של צום וגם אני אצא חדשה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
