חוזרת יותר ויותר לבלוג אולי בגלל שאף אחד כבר לא נכנס לפה וזה מה שמחזיר את הרצון להכנס לישראבלוג

ולהתחיל לכתוב פה.

הרבה מחשבות מתרוצצות בראש,איך אני אעבור את הבגרויות האלה?מה יהיה בקיץ של השנה הזאתי?עוד כמה זמן המערכת

יחסים הזאת תחזיק מעמד,זה כבר מתחיל להיות אמיתי ולהרגיש אמיתי שזה לא סתם, והנה עוד כמה ימים באים להם

ה4 חודשים האלה שכל יום שעובר אני קמה מהמיטה אם חיוך.

יש לי את החשק לכתוב אך אין את המקום הזה שהוא כולו ממש פרטיות.

חברות,אפשר לספר להן אך ככל שאני ארצה לספר הכל כך אני אספר פחות.

למדתי שיש חברות שפשוט אי אפשר לסמוך עליהן כי יבוא הרגע בו הן יאכזבו ברגע שהכי תצטרך אותן.

אבל לא כולן כאלה,יש את המדהימות שלא משנה מה הן פה.

זה מה שהופך את הבנות למיוחדות.

Out here, nothings clear
Except the moment I decided to move on and I ignited
Disappear into the fear
You know there ain't no comin' back
When you're still carrying the past
You can't erase, separate
Cigarette in my hand,
Hope you all understand

I won't be the last one in line

 finally figured out what's mine

מתחברת לשיר הזה לאחרונה.

אז חזרתי מהטיול השנתי,אני חייבת לציין שלא היה כ''כ נורא כמו שחשבתי

שיהיה,האמת שאני יכולה להגיד שאפילו נהניתי ומאוד .

אז היינו בצפון 10 דק' בערך מהגבול עם לבנון,כן פחדתי מוות.

הנוף מדהים כ''כ הרבה תמונות.

הבנות בחדר מדהימות.

האוכל?איכס.

המסלולים מעייפים,לא נגמרים וגבוהים.

היום האחרון היינו במרכז קנדה החלקנו על הקרח,צחקנו,ראינו אנשים נופלים זאת אומרת צחקנו

עוד יותר.

בדרך הביתה ישנתי חצי דרך.

הגעתי הביתה ההורים חזרו מחו''ל ישר קיבלתי בגדים,ממתקים,סיגריות ואיפור(:

אז קצת תמונות לסיכום,

לסיום,היה מדהים.

3>

עריכה:

"הבלוג שלך קיים בישרא-בלוג מאז 02/03/2006."
וווואוו כמה שהבלוג הזה ישן.