איך פתאום בלי לשים לב מסתובב לו הגלגל
ולא, אתה כבר לא אהוב הקהל
עכשיו רק נחלת מעטים ולא נחלת הכלל
אולי זה פשוט חוסר השקעה מצידי
במקום שאף פעם לא הרגשתי לבדי
שם, איפה שפעם היה ביתי
אני נוכח, אך רק אורח מקרי
ואולי זה לא כזה נורא
פשוט המשכתי הלאה, כ"כ הרבה קרה
הרבה מים זרמו בנהר
ומה שבתוכי פעם בער
היום מתנוסס על שרוולי, אך יש עוד פער
ואת אותו פער אתה רואה כשאתה חוזר "הביתה"
והוא נראה מקום מנוכר שאליו מזמן לא הגעת
ובמקום להתחזק מכל מה שעברת
שחזרת להיות הבנאדם אותו הכרת
אתה מבין שהסוף עוד לא קרוב להגיע
יש עוד מלא עבודה שמתחילה להרתיע
ומשהו בתמימות הישנה גורם להתגעגע
כי מהציניות שלך כבר גם אתה משתגע
לא עוד בנאדם רגיש, רק חיצוניות קרה
ואנשים שמנסים להכיר אותך עושים טעות מרה
אז איפה הוא? איפה הילד שכולם אהבו?
לאן הוא נעלם? למה נתתי לו ללכת?
ואיך מחזירים את הגלגל לאחור?
או לפחות גורמים לעבר קצת לחזור?
המון שאלות נותרו בראש,
ואתה. אתה עוד חשבת שהשקט הגיע...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
