החלטתי לסיים עם הבלוג הזה...

לא מספיק לי המרחב הדל שנוצר עקב מטרידים משועממים שאוהבים לזרוע מלח על פצעים...

לא רציתי הרבה..רק פינה שקטה שבה אוכל לילל מבלי שאף אחד יעיר לי..

אין לי את היכולת לבטא פה באמת את מה שאני מרגישה מהפחד שאנשים שאני מכירה יראו את זה..אז החלטתי לסיים..או לפתוח חדש..לא יודעת נראה...

אני כמו בובה קפואה...

גם אתם..אבל אתם שונים..רק אני קפואה באופן בלתי נע..באופן בלתי ברור שלעולם לעולם לא יצליחו להבין את מוחו המסובך..לפעמים האיש שואל גם את עצמו מה קורה פה...

איש כבר לא עונה..פעם ענו עכשיו הכל רסיסים..רסיסים רסיסים על גבי ניירות ורחובות...

ונפט..המון נפט....

אני מתגעגעת לתמי...תמי התמימה שלא הבינה כלום מהעולם הזה..לא הייתה רק תמימה באופן רשע..שלא ידעה איך להתנהג..לתמי האמיתית ..שכל כך כל כך אהבתי פעם..היא הלכה לה...לצערי התמי הזו... אני כל כך אוהבת אותה..נכון שהיא ממש מתוקה בתמונה?...

לפעמים יש לי את היכולת הזו פשוט להיעלם מכולכם ולחפור לי בועה קטנה..שלתוכה אני צוללת..

עכשיו תמי לא מדברת איתי..היא כועסת עליי...

על מה שאני עושה ועשיתי..על שאני לא כמו שמישהו אמר לי להיות..

הרי מישהו אמר לי שאני נשמה טהורה..ילדה שהגיעה להציל את בעלי החיים..ותראו למה היא נהפכה..לפעמים הייתי רוצה כבר להיפרד מעצמי..כשאין לי לאן לברוח וכשאני כבר בתוך קופסת הקרטון שלי..אני מדמיינת את זה..את השחרור הזה..את הפחד לפגוש את מי שאמר לי להיות כזו ואבוא אליו בידיים ריקות רק עם המון רצונות ואהבה..והוא ינחם אותי ויאמר"זה בסדר,את ילדה,ידעתי שיהיה לך קשה"

"אבל אף אחד לא הבין אותי..וניסיתי באמת שניסיתי..אבל פחדתי..פחדתי מכולם..במיוחד מרעים.."

"זה בסדר..את יכולה לנוח עכשיו.."

ואעצום שם את עיניי בשקט בשקט..ואאזין לגרגורי החתול ולשיר שאבא ישיר לי בלחש ולנסיך שיצחקק אליי ויעשה לי פרצופים מצחיקים ולנמר שיישכב לצידי ולארנב שייקפץ מעליי בדילוגים וחיוכים מכל עבר..והמון פרחים..וכולם יאהבו אותי:) וישירו לי שירים וייתנו לי לשיר ויפעמו מהקול שלי וכל החיות יבואו להתחבק איתי ואומר להם כמה אני אוהבת אותם...

לפעמים אני באמת תוהה על כל זה...

אני מרגישה הרוגה...עם הריב עם אימא שלי האהובה(ליהי)..שגרם לי לשנוא לשמוע אותי מדברת,לחשוב שהילדה שבוהה בחלון או מגישה מיץ סחוט למישהו זו אני,ששרה בלחש,שטועה ופוחדת..זו אני..

כמו תמיד..אני מרגישה אבודה...קטנה מתמיד...

אני עדיין ילדה לעזעזעל אני עדיין ילדה!!ואם לא אוכל להיות לנצח ילדה...אם לא ייתנו לי..אז לא יהיו לי הרבה אופציות

כמו שתמיד אמרתי פה..אני אגדה.בסך הכל אגדה אבודה שנפלטה לפה חלשה מדי..אם קצת הייתי יותר חזקה הכל לא היה נראה ככה..

יש לי כל כך הרבה לכתוב על מה שאנייש בי כל כך הרבה רק שאני לא מצליחה לרשום זאת פה..מה שנהייתי ואיך שהשתנתי בעקבות העולם..או יותר בעקבות עצמי

פגעתי בכל כך הרבה אנשים..זה הדבר האחרון שרציתי שיקרה כשהגעתי לפה..אבל פגעתי בכולם..ויותר מכל..בעצמי

לא רציתי להיות מה שאני עכשיו...אני לא יודעת מה אני רוצה..נבל..וחיות..ולשיר..ונסיך..וזהו...ונסיכה אחת..בשם ליהי..שכואב לי כל כך עליה..כל כך כואב לי על מה שגיליתי שאני בעקבותה..אז אולי אני בכל זאת סוג של מפלצת ילדותית נורא...

אני בסך הכל ילדה...

ולכם אני אומרת שלום...אשאיר אותו פתוח כי הוא בכל זאת משהו שהתקיים כמה חודשים..טובים...

In the arms of the Angel far away from here From this dark, cold hotel room, and the endlessness that you fear You are pulled from the wreckage of your silent reverie You're in the arms of the Angel; may you find some comfort here So tired of the straight line, and everywhere you turn There's vultures and thieves at your back The storm keeps on twisting, you keep on building the lies That you make up for all that you lack It don't make no difference, escaping one last time It's easier to believe In this sweet madness, oh this glorious sadness That brings me to my knees In the arms of the Angel far away from here From this dark, cold hotel room, and the endlessness that you fear You are pulled from the wreckage of your silent reverie In the arms of the Angel; may you find some comfort here בזה אחתום....

 

לכולכם..הרבה אור ואהבה ושדונים וחיות יפהפיות ומדהימות תטפלו בהם

את כולכם אני אוהבת..ואת כל החיות כמובן שהם האלוהים שלי..עוד אגע בהם..

אוהבת...להתראות...

עריכה מאוחרת: השלמתי עם ליהי..אבל לעולם לא אשכח את העובדה שהבאתי חברות כה קרובה למצב כזה נוראי..אז המפלצת תמיד תהיה נטועה בי ולעת עתה היא תחזור לקנה

עריכה לאחר שבועיים:שימו לב למי אין יותר ריבועים:)בזאת אני נוטשת את הבלוג

ותראו תראו מי מחייכת....

להת לכם ילדים יקרים