רק אני והאמת שלי

הלב שלי נמצא אצלך בקופסת זכוכית קטנה שמונחת במגירה מיוחדת שם אתה שומר את כל הדברים שקיבלת ממני.

את שני המכתבים שכתבתי עלייך ולך, את ברכת היומולדת, את החוזה שהחתמת אותי עליו לפני הפעם הראשונה ששכבנו , את כל הדמעות שלי שאספת בשקית ירוקה.

מדי פעם, אתה מוציא את הלב, מנקה אותו מהאבק והלכלוך שהצטברו עליו במשך מספר חודשים ומפעיל אותו מחדש.

לוחץ עליו, מועך, משחק, נוגע, חודר,מקפיץ, מוציא ומכניס אוויר, שואב את כל הדם אך מחייה אותו שוב.

כשנמאס לך ואתה מסיים לשחק, אתה מחזיר אותו לקופסא, עטוף בעוד דמעות שהצטברו הפעם, בחוטים חדשים שקשרו אותו בשנית.

מניח בתוך ההריסות הטריות שיצרת.

הלב פועם ומרגיש חזק מתמיד, מחכה לו בקופסא עד שהדמעות יתייבשו, שיקרעו החוטים.

מתי שרק מתחשק לך, מוציא את הלב הכואב ומשחק בו כאוות נפשך.

יש לך את הלב שלי

בקופסת זכוכית קטנה,

ובמקום לשמור עליו כמו שצריך

אתה מתעלל בו

שוב ושוב,

פעם אחר פעם.

ואני,

במקום לקחת אותו מהמגירה שלך,

משאירה אותו אצלך

ומקווה שאולי הפעם

תתיחס אליו

טוב

יותר.