לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

רק אני והאמת שלי


I'm only human on the inside

כינוי:  Regesh

בת: 35





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


4/2006

פנטזיה קייצית.


"שנינו נוסעים במכונית

אני לא יודעת לאן נגיע

כשההגה נמצא בידיים שלך

אתה תמיד חייב להפתיע

 אני לא יכולה להפסיק

להסתכל על הפנים שלך בתוך הראי

 ואתה מרגיש כל תנועה

שולח לטיפה אל השפתיים שלי"

 

הליטוף שלך רך, עדין,ממכר.

 

אנחנו ממשיכים לנסוע, ואני עדיין לא מפסיקה להסתכל על הפנים שלך.

כל כך יפה.

עיניים כחולות מהפנטות שמביטות על הכביש, בריכוז.

מדיי פעם שולח אליי מבט חפוז ומחייך את החיוך המתוק שלך ומייד מתגלות אליי גומות החן שלך ששובות אותי מחדש, בכל פעם שאני רואה אותן.

רואים שאתה חושב על משהו.

מעניין על מה.

 

הנסיעה דיי ארוכה ואתה לא מגלה לי לאן נוסעים.

אומר לי לעצום עיניים ומוציא מטפחת מתא הכפפות.

"תקשרי את העיניים, יש לי הפתעה"

אני אוהבת הפתעות, במיוחד כשהן קשורות אליך.

 

אני מצייתת וקושרת את העיניים.

כשעיניי עצומות אני נזכרת בפעם הראשונה שנפגשנו,

איך שנמשכתי אליך על ההתחלה.

נזכרת בשיחות העמוקות שהיינו מושכים אל תוך הלילה.

נזכרת בפעם ההיא שישבנו אצלך בבית, רק שנינו על המיטה הגדולה,

כשהבטתי בך , בעיניים המדהימות שלך, וכשהעיניים שלך פגשו בשלי השפלתי מבט מבויש.

הנחת אצבע קטנה על סנטרי  והרמת לי את הראש, ליטפת בעדינות את הלחי ונישקת אותי ברכות.

איך הלב שלי השתולל, איים לצאת מבית החזה.

 

"הגענו".

הקול שלך קוטע את מחשבותיי ואפילו קצת מבהיל אותי.

 

אני מחייכת חיוך ענקי.

כל כך מסוקרנת, מתרגשת .

אתה יוצא מהמכונית, פותח לי את הדלת כמו ג'נטלמן אמיתי.

אני מגחכת לעצמי.

אתה לוקח לי את היד ומוביל אותי.

ידעתי לאן הגענו.

 

הריח הזה, אין דומה לו ואין שני לו.

למקרה שהיה לי איזשהו ספק איפה אני, רחש הגלים הסיר אותו.

 

הוא יודע שאני אוהבת את הים, במיוחד בלילה.

 

הוא מוביל אותי לאט, מזהיר אותי לפני כל אבן או מכשול בדרך.

אני סומכת עליו, כל כך.

אני מרגישה בטוחה לידו, אפילו אם אני לא רואה כלום והוא רק מוביל אותי ביד.

 

ריח הים מתחזק עוד יותר כשחוש הראיה חסום לזמן מה, היד הקטנה שלי בתוך היד הגדולה והחזקה שלו גורמת לי להרגיש כל כך קטנה  אך עם זאת, כל כך בטוחה.

 

הוא מתיר את המטפחת .

 אני מסתחררת, רק לרגע.

 

מתאפסת על עצמי ופותחת את העיניים.

 

אתה פורש לנו שמיכה דקה על החוף, קרוב קרוב למים.

אתה מתיישב וקורא לי לשבת לידך.

אני קופצת עלייך בחיבוק ענקי, מנשקת אותך באיטיות בצוואר, כמו שאתה הכי אוהב.

 

אני עוזבת אותך ובורחת למים.

מורידה חולצה ונשארת עם חזיה ועם החצאית שבנתיים הפכה שקופה בגלל המים.

 

"נו בוא כבר, למה אתה מחכה"

 

אתה הולך באיטיות לכיוון המים, מוריד את החולצה בדרך וזורק אותה על החול הרך.

 

מגיע עד אליי ומחבק אותי חזק חזק.

מתקרבת לפה שלך, נצמדת בנשיקה לוהטת אך עדינה.

החזה שלי צמוד לחזה שלך, אתה בטח מרגיש את דפיקות הלב שלי עכשיו.

אתה בטח מרגיש איך האושר מטפס במעלה הרגליים עד לראש, מציף אותי.

 

אתה לוחש לי באוזן

 

"כמה שאני אוהב אותך

                 אני כאן להשאר"

 

 

 

 

נכתב על ידי Regesh , 21/4/2006 00:07  
18 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לRegesh אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Regesh ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)