במשיכת קולמוס

ראיתי חלקים מהנאום של נסראללה ברשת http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3274551,00.html, וכמעט ולא זיהיתי את האיש. קראתי וראיתי הרבה נאומים שלו המהלך השנים והנאום הזה הזכיר לי יותר את הנאומים של אולמרט.

ונתעלם כרגע מזה שהוא הזיע כמו סוס... אולי באמת המזגנים לא עבדו שם.

במהלך כל הנאום נסראללה התמקד בלתת לישראל סיבות לא לתקוף את לבנון. אנחנו יכולים לעשות ככה ואחרת, ואתם תצטערו על כך, ואנחנו מתכוננים כבר 6 שנים לעימות, והרבה הצהרות של "אנחנו יכולים". כמו שאמרתי, מאוד מזכיר את הנאומים חסרי התוחלת של אולמרט בחודשים האחרונים.

לא אותו הנסראללה שמדבר בתקיפות מצמררת, שקורא תיגר על ישראל, ומאיים, אפילו באותן המילים, אבל בצורה אחרת. משהו השתנה.

ולדעתי מה שהשתנה הוא שהפעם נסראללה יודע שבסוף העימות הוא עלול להפסיד את המערכה בלבנון. כיום לבנון היא מדינה שמנסה להשתקם מכל העימותים הפנימים והבין-עדתיים שהייתה (ועדיין) שקועה בהם, ומהשליטה הסורית המתישה. זו מדינה שרוצה להתקיים בשקט ולהתפתח. את מרבית האכלוסיה לא מעניינים שלושת (או שניים) האסירים הלבנוניים שכלואים בישראל, ועוד פחות מעניינים אותה האסירים הפלסטיניים. האנשים קיוו להתחיל את הקיץ, לארח את התיירים שיבואו, התקווה שאולי בסוף השנה מצבם הכלכלי יהיה קצת יותר טוב.

ונסראללה יודע את זה. זו הסיבה שהוא כל כך לא רוצה לתת לעימות הזה להתפתח. אני חושב שהתקשורת ממעיטה ביכולתם של האנשים לחולל מהפכות. אין ספק שנסראללה הוא איש מאוד חזק בלבנון, אבל לדעתי אם קבוצות קטנות של אנשים יתחילו הפגנות כנגדו, המוני אנשים יצטרפו אליהם, מכיוון שהאינטרנס של נסראללה הוא אינו האינטרס שלהם. והפעם נראה לי שכל לבנוני מבין מהיא הסיבה לתחילתו של העימות, ולשם שינוי זו לא ישראל.

(אולי הניצן הראשון לכך: שרת העבודה הלבנונית אמרה כי הממשלה מתכוונת לכפות הפסקת אש על החיזבאללה, בה ייאלץ להחזיר לישראל את החטופים שבידו ללא כל רווח. לדבריה, "ניאלץ ליישם את הריבונות שלנו כפי שלא יושמה עד כה". נענע).

אין ספק שהתהליך, אם יתחיל, יקח הרבה זמן. לא קל לדכא פונדמנטליסטים שיושבים עמוק בתוך המדינה ומוסדותיה. אבל דווקא בלבנון, מדינה שעברה בשנים האחרונות תהליכים שיחרור דומים, יש מקום לאופטימיות.

אינשאללה.