אני יושב לי בעבודה, בוהה במסך המחשב, כאשר פתאום מטרידה את מנוחתי שיחת פלאפון. על הצג מופיע השם של החברה לשעבר לשעבר.
בשבועות האחרונים חלפה בראשי המחשבה להתקשר אליה ולשאול אם הכל בסדר (משפחתה גרה באחד הישובים המופגזים בצפון). אבל גם בעזרת אנשים אחרים הגעתי למסקנה שלא. ועכשיו היא מתקשרת לשאול אם הכל בסדר אצלי. קצת לא נעים. בכל מקרה, מאוד הופתעתי והייתה שיחה קצת מגומגמת על הדברים שלא כל כך השתנו מאז שנפרדנו.
שכחתי להגיד לה שאם היא צריכה משהו אז שלא תהסס להתקשר. אז אחרי איזה חצי שעה חזרתי אליה ואמרתי לה את זה.
ואז כמובן עלתה השאלה, האם הייתי חוזר אליה?
למרות שבזמנו היו לי הרבה רגשות כלפיה, והיא זו שזרקה אותי, ההבדלים בינינו מאוד גדולים. אז חשבתי שאפשר להתגבר עליהם ושהיא תשתנה כשתתבגר קצת. ואולי היא באמת השתנתה.
לא יודע... קשה לי לדמיין אותנו ביחד שוב.
אבל מי יודע.. היו גם הרבה דברים שאהבתי אצלה ושאני אפילו מתגעגע אליהם לפעמים.
אחרי הכל היא גם המערכת היחסים הכי ארוכה שהייתה לי.
בקיצור מוזר..
אם היא תזכור שיש לי יום הולדת עוד מעט, אז אני אציע לה להפגש.
ועוד משהו... אין קשר לזה שהיא התקשרה יומיים לפני ט"ו באב, נכון?