במשיכת קולמוס

המשך מהשנה שעברה...

החלטת רצח זו, שנתקבלה בקור רוח וביישוב הדעת, להשמיד עם ולהכחידו מתחת השמיים, היא מהלכת אימים כל-כך שאין לתארה במילים. כי המילים נוצרו להביע את אשר שכלו של אדם יכול להשיג, ולבו של אדם יכול להכיל. ואילו כאן ידובר במעשים שהם מעל ומעבר לתפיסת האדם. אך זהו מה שאירע; נחרץ דין מוות על מיליונים, לא על חטא שחטאו, לא על מעשה שעשו, אלא רק בגלל השתייכותם לעם היהודי. וההתפתחות הטכנולוגית נתנה בידי המשמידים כלים יעילים לביצוע מעשה האימים, פשע חסר תקדים זה שבוצע בידי איש אירופה, בן המאה ה- 20, הביא להגדרת מושג פלילי, שכמוהו לא ידעה האנושות אף בתקופות החשוכות ביותר: פשע של השמדת עם (ג'נוסייד).

..

עד היום, ובוודאי גם בימים יבואו, ישאלו עצמם אנשים: "אבל איך זה יכול היה לקרות? איך זה היה אפשרי בצהרי המאה ה- 20?" גם במשפטי נירנברג הציגו השופטים לעצמם אותה שאלה, בחניה מצדדים שונים, ניסחו ניסוחים מעניינים, אך קשה לומר שניתנה תשובה מלאה ומניחה את הדעת. חוששני כי אף אנו במשפט זה, לא נצליח לחשוף את שורשי הנגע, מלאכה זו תישאר בוודאי נחלתם של היסטוריונים, סוציולוגים, סופרים ופסיכולוגים שינסו להסביר לעולם את אשר אירע לו, אולם נשתדל נא לעמוד, ולו רק במקצת, על רקע הדברים, בכדי לנסות להסביר את מה שאולי אינו ניתן כלל להסברה במבחני ההיגיון הרגילים.

גדעון האוזנר.

ירושלים 1961