100 האלבומים הישראלים הטובים
כנראה שלכל אחד תהיה את הרשימה שלו אבל כתבות כאלו מעלות רעיונות חדשים (ומזכירות רעיונות שנשכחו) לביקור הבא בדיסק סנטר (או לפחות לאימיול):
1. יהודה פוליקר, 'אפר ואבק', 1988
הנה הדרכון המוזיקלי של המדינה ב-50 שנותיה הראשונות: מהתחנה הקטנה טרבלינקה ועד לרדיו רמאללה, מהבגלמה ב'ילל' ועד לתופים התעשייתיים ב'בגלל'. אבל 'אפר ואבק', הודות לשיאי הכתיבה של יעקב גלעד ויהודה פוליקר בשירים כמו שיר הנושא, 'כשתגדל', 'חלון לים התיכון' ו'שיר אחרי הגשם', עם המילים השותתות והמנגינות המרוממות, מתפקד כהרבה יותר מאסופת שירים עילאית. זו בעיקר תעודת הזהות הרגשית שלנו: פליטים, מהגרים, שורדים, מפוחדים, נרדפים שהפכו גם לרודפים.
וזה לא רק הדיבור החלוצי של בני הדור השני לניצולי התופת משם, שפתח והוביל שיח עקרוני בחברה הישראלית. זו גם החשיפה הרגשית, נועזת וחדשנית לא פחות, של צברים שנולדו פה אחרי קום המדינה ושאחרי המלחמות על הגבולות התחילו להתבונן פנימה אל הנפש הישראלית, להסיר את התחבושות מהפצעים והצלקות ולזהות גם את השברים מתחת לחספוס, למוחצנות ולשחצנות. ואולי 'אפר ואבק' אינו רק אלבום הנצחה למוראות העבר, אלא גם אלבום שמסוגל לשרטט לישראל את דמותה כפי שהיתה רוצה להיות: קטנה, מגוננת על אזרחיה על כל גוניהם, אנושית וחומלת.
2. החלונות הגבוהים, 'החלונות הגבוהים', 1967
הרוק הישראלי נולד כאן, במפגש בין הלחנים המושלמים של שמוליק קראוס ('זמר נוגה', 'הבובה זהבה', 'אהבה ראשונה') לקול של אריק איינשטיין, הסקס אפיל של ג'וזי כץ, העיבודים המדהימים של זיגי סרקבניק והמילים של (בין השאר) חנוך לוין, עמוס קינן, חיים חפר, מרים ילן שטקליס ורחל. הדי הפסיכדליה הצבעוניים יובאו מעבר לים, אבל זה בכל זאת התקליט התל אביבי המובהק הראשון: עשוי תחת השמש הקופחת, בין בתים אפורים וגונחים, כשקראוס, איינשטיין וכץ שואלים 'איפה הם כל אבותינו', ובו ברגע, באופן לא מודע, מיילדים את בניהם ובנותיהם לרוק הישראלי לדורותיו.
3. כוורת, 'סיפורי פוגי', 1973
מסתבר שאין דבר כזה, יותר מדי כישרון בלהקה אחת. סנדרסון, קלפטר, רכטר, גוב, אולארצ'יק, שמיר ופניגשטיין בראו קומבינה גאונית: מצד אחד הביאו צחוקים ושיגועים לחבר'ה, מצד שני לקחו את הרוקנרול שלהם הכי ברצינות. כוורת נשענה על מסורת הלהקות ההיתוליות בישראל שהוליכה עשרות שנים לאחור, אבל גם ייבאה צליל גיטרות די עדכני, בייחוד מרוק אמריקאי דרומי. אחת העדויות המובהקות לכך שמדובר באלבום קלאסי היא שמעבר ללהיטי האינסטנט (הנצחיים)שנדלקו בזמן אמת, כמו 'שיר המכולת', 'יו יה' ו'פה קבור הכלב', הרבה שירים מתוכו צברו נפח עם השנים ונותרו כשירי מופת, כמו 'ילד מזדקן', 'ביום ובלילה' ו'שירות עצמי'.
4. אהוד בנאי והפליטים, 'אהוד בנאי והפליטים', 1987
מאיפה נחת הטרובדור הזה? הוא מעז להישיר מבט לאחמד הטייח מעזה ('ערבב את הטיח') ולעולים מאתיופיה ('עבודה שחורה'); הוא לא מפחד לחשמל את התנך ב'עיר מקלט' וב'עגל הזהב'; הוא מביט אל לונדון, הודו ובית הספר התיכון ב'זמנך עבר'; והוא מחבר בין אמסטרדם ו'מרקיסטן' בטבעיות לכאורה קלה, אבל שמישהו היה צריך לברוא יש מאין. והמישהו הזה, שהגיע לאלבום הבכורה שלו אחרי גיל 30, הצטיין בטביעת עין פנטסטית של מחבר יוצא דופן, תרתי משמע: גם של מילים וגם של פיסות ישראליות. הבכורה של בנאי נהנתה גם מהלהט, הניסיון והכישרון של יוסי אלפנט המנוח, גיל סמטנה, נועם הלוי וז'אן ז'אק גולדברג - הם הפליטים.
5. אריק איינשטיין ושלום חנוך, 'שבלול', 1970
איינשטיין וחנוך חתומים על כמה תקליטים מופלאים לא פחות, אבל דומה ש'שבלול' זכה ליהנות מתכונות האופי של אלבום מכונן. הוא לכד רוח פרטית וכללית, ספג את ימי חבורת 'לול' ותיעד את איינשטיין וחנוך כשהם מתמזגים בשיא הטבעיות והחן עם רוק מערבי עדכני. הוא לכד את אחת מחבורות הנגנים נהדרות שאי פעם צוותה כאן, וגם, אולי שלא במתכוון, משהו מתחושת הביטחון, האי מחויבות הציבורית והחשק לחגיגות פרטיות שאפיינו את ישראל בין אופוריית ששת הימים להתרסקות של יום כיפור. 'למה לי לקחת ללב', 'אבשלום', 'קח לך אישה ובנה לה בית' ו'מה אתה עושה כשאתה קם בבוקר' הם לא רק שירי ענק, אלא גם מייצגי רגע שבו התערבבו לגמרי הגבולות בין ממסד לחירות במוזיקה הישראלית, בין ביישנות למוחצנות, בין הציונות של יואל מוישה סלומון לרוקנרול של 'מה שיותר עמוק יותר כחול'.
6. חוה אלברשטיין, 'כמו צמח בר', 1975
חוה אלברשטיין מסבירה את הצלחת האלבום הזה בעובדה שבאותה תקופה היתה התאמה מוחלטת בין מצב הרוח הפרטי שלה למצב הרוח הכללי אחרי מלחמת יום כיפור. מה שהיא לא מסבירה אף פעם זה איך, לכל הרוחות, היא הצליחה לאסוף כל כך הרבה שירים ענקיים לתקליט אחד: 'אדבר איתך', 'ימי בנימינה', 'את תלכי בשדה', 'פגישה לאין קץ', 'לכל איש יש שם', 'חופים', 'שיר ליל שבת' ועוד לא דיברנו על שיר הנושא. ומה שלא פחות מדהים זה שלפי רשימת הקרדיטים, אלברשטיין היתה לגמרי לבד במערכה הזו - בלי מפיק, בלי מפיק מוזיקלי, בלי יועץ אמנותי, בלי מנהל אישי ואפילו בלי סטייליסט. התאמינו?
7. אחרית הימים, 'אחרית הימים', 1972
זוהר לוי, אלי מגן, יצחק קלפטר, גבי שושן ומירי אלוני היו, ואין דרך מנומסת יותר להגיד את זה, טובים ונועזים מדי עבור הקהל המקומי של ראשית שנות ה-70, וכנראה חסרו מרכיב נעלם שהיה הופך אותם לנגישים יותר להמונים. אבל מעט מאוד אלבומים שלמים שנוצרו כאן יכולים להתגאות בשלמות אמנותית כזו, רוחב יריעה וזיווג משכר בין עברית נהדרת לשפת רוק בינלאומית שזוכה לטיפול מהמעלה הראשונה.
'אין מקום לשניים על עמוד חשמל' ו'העץ הוא גבוה' של חנוך לוין, ו'פתחי לי את הדלת' של עמוס קינן, גילו את יכולות ההלחנה של לוי, את כישורי העיבוד של מגן וקלפטר ואת יכולת הביצוע של כל החברים כסוג של התעלות, שלמרבה הצער הסתברה כחד פעמית.
8. החברים של נטאשה, 'שינויים בהרגלי הצריחה', 1991
מיכה שטרית וארקדי דוכין הראו ניצוצות כבר באלבום הבכורה, אבל רק כאן, באלבום השני, הצליחו למצות באופן מושלם את השילוב הכל כך מוצלח ביניהם. שטרית תרם כאן כמה מהטקסטים המעולים שנכתבו בפופ הישראלי, דוכין סידר לחנים שהרדיו לא מצליח להתנגד להם גם היום, ויוסי אלפנט הפיק.
'שינויים בהרגלי הצריחה' סיפק את אחת הפרפראזות השחוקות בעולם העיתונות הישראלי, מכר טריליון עותקים והכיל אינספור להיטים, כמו 'עוד נגיעה', 'על קו הזינוק' ו'עשי לי את המוות'. הוא הפך את ארקדי ממהגר רוסי מדוכדך לאייקון מיינסטרים שבע, ואחר כך לשף. בקריירות הסולו שלהם דוכין ושטרית עדיין לא שיחזרו את הרגע המיוחד הזה.
9. 'הכבש השישה-עשר', 1979
התקליט הכי יפה בגן, וגם ביסודי, וגם בחטיבה, וגם בתיכון, וגם בצבא. הוכחה ניצחת שכדי לכבוש את לב הזאטוטים לא צריך להתחנף ולהתנחמד ולעשות פוצי-מוצי ודץ ודצה. אפשר לעשות את זה עם שירים קסומים (יהונתן גפן), מנגינות משובחות (יוני רכטר, יצחק קלפטר, דויד ברוזה, עדה נסטוביץ, שפי ישי) מבצעים מעולים (רכטר, ברוזה, יהודית רביץ, גידי גוב). קרדיט גדול מגיע גם למפיק, דודו אלהרר, שלקח את הספר של גפן והפך אותו למה שנחשב לתקליט הילדים הישראלי המוצלח והמצליח ביותר של כל הזמנים.
10. תמוז, 'סוף עונת התפוזים', 1976
למרות ש'סוף עונת התפוזים' הוא האלבום היחיד שיצא תחת המותג תמוז, הלהקה עדיין נחשבת להרכב הרוק החשוב של שנות ה-70. שלום חנוך ואריאל זילבר הלחינו יחד את שיר הנושא, למילים של מאיר אריאל. אליהם הצטרפו מאיר ישראל בתופים, איתן גדרון בבס ויהודה עדר בגיטרה. לואי להב, שחזר זמן קצר קודם מארה"ב, הופקד על הניהול המוזיקלי והעביד את החמישה בפרך בשעות אולפן בלתי נגמרות.
המוצר הסופי היה לא ממש מקובל בנוף המוזיקלי של אותם ימים. עיבודים כבדים, ארוכים ומחוספסים הובילו את שמונת שירי האלבום למעמד מופת עם קלאסיקות רוק כמו 'מה שיותר עמוק יותר כחול', 'לא יודע איך לומר לך', 'אהבה שקטה', 'הולך בטל' ו'ככה את רצית אותי'.
11. שלמה ארצי, 'דרכים', 1979
12. מתי כספי ושלמה גרוניך, 'מאחורי הצלילים', 1972
13. ברי סחרוף, 'סימנים של חולשה', 1993
14. שלום חנוך, 'חתונה לבנה', 1981
15. מאיר אריאל, 'שיר חג, ומועד ונופל', 1978
16. נושאי המגבעת, 'נושאי המגבעת', 1988
17. זוהר ארגוב, 'נכון להיום', 1982
18. אילן וירצברג ושמעון גלבץ, 'בציר טוב', 1982
19. רוקפור, 'האיש שראה הכל', 1995
20. רמי פורטיס, 'סיפורים מהקופסא', 1988
21 מתי כספי, 'מתי כספי', 1974
22. שלום חנוך, 'אדם בתוך עצמו', 1977
23. התרנגולים, 'התוכנית השנייה', 1963
24. אהוד בנאי, 'קרוב', 1989
25. הקליק, 'אמא אני לא רוצה להיגמל', 1981
26. השלושרים, 'השלושרים', 1969
27. אסף אמדורסקי, 'אסף אמדורסקי (השני)', 1996
28. שלום חנוך, 'מחכים למשיח', 1985
29. צביקה פיק, 'מוזיקה', 1978
30. ברי סחרוף, 'נגיעות', 1998
31. יהודה פוליקר, 'עיניים שלי', 1985
32. עמיר בניון, 'רק את', 1999
33. מינימל קומפקט, 1985, Raging Souls
34. שלמה ארצי, 'חום יולי-אוגוסט', 1988
35. מאיר בנאי, 'גשם', 1987
36. יעל לוי, 'יעל לוי', 1982
37. אהובה עוזרי, 'היכן החייל?', 1975
38. הנשמות הטהורות, 'הנשמות הטהורות', 1974
39. תיסלם, 'רדיו חזק', 1981
40. עידן רייכל, 'הפרויקט של עידן רייכל', 2002
41. אריאל זילבר, 'רוצי שמוליק', 1976
42. משינה, 'מפלצות התהילה', 1992
43. עדנה גורן וקובי רכט, 'שירי סשה ארגוב', 1968
44. רפי פרסקי, 'כמה פעמים ספרת עד עשר', 1989
45. עמיר לב, 'עמיר לב', 1995
46. רותי נבון, 'רותי נבון', 1974
47. דני בן-ישראל, 'חנטריש שלוש ורבע', 1970
48. אביתר בנאי, 'אביתר בנאי', 1997
49. דיוויד ברוזה, 'האשה שאיתי', 1981
50. להקת הנח"ל, 'היאחזות הנח"ל בסיני', 1970
51. שבק ס', 'כנען 2000', 2000
52. יהודית רביץ, 'באה מאהבה', 1987
53. יוסי בנאי, 'פרצוף של צועני', 1972
54. ריטה, 'ימי התום', 1988
55. בנזין, '24 שעות', 1982
56. אסתר עופרים, 'היו לילות', 1963
57. ג'ינג'יות, 'ג'ינג'יות', 1994
58. שושנה דמארי, 'כלניות', 1948
59. הצ'רצ'ילים, 'צרצ'ילים', 1969
60. נורית גלרון, 'שירים באמצע הלילה', 1981
61. אריק איינשטיין, 'פוזי', 1969
62. מתי כספי, 'מתי כספי שר סשה ארגוב', 1982
63. רמי פורטיס, 'פלונטר', 1978
64. אביב גפן, 'זה רק אור הירח', 1992
65. ארז הלוי, 'הלילה', 1984
66. קורין אלאל, 'קורין אלאל', 1984
67. גידי גוב, 'דרך ארץ', 1987
68. פוליאנה פרנק, 'אין לבחור', 1990
69. קצת אחרת, 'קצת אחרת', 1975
70. אלון אולארצ'יק, 'שעשועי כאילו', 1987
71. צליל מכוון, 'צליל מכוון', 1979
72. שלמה ארצי, 'גבר הולך לאיבוד', 1978
73. כרמלה גרוס ווגנר, 'פרח שחור', 1991
74. הברירה הטבעית, 'אלי שורשים', 1979
75. יהודית רביץ, 'דרך המשי', 1984
76. שלישיית גשר הירקון, 'אהבה ראשונה', 1964
77. אתי אנקרי, 'רואה לך בעיניים', 1990
78. גלי עטרי, 'אמצע ספטמבר', 1986
79. פורטיסחרוף, '1900?', 1990
80. גזוז, 'גזוז', 1979
81. עפרה חזה, 'שירי תימן', 1985
82. אריק איינשטיין, 'מזל גדי', 1968
83. משינה, 'משינה', 1984
84. כוורת, 'פוגי בפיתה', 1974
85. טנגו, 'סידור קבוע', 1984
86. נקמת הטרקטור', 'נקמת הטרקטור', 1990
87. כנסיית השכל, 'דברים בלחש', 1993
88. יהודית רביץ, 'ומאוד לא פשוט לחכות', 1993
89. זקני צפת. 'זקני צפת', 1992
90. שמוליק קראוס, 'מדינת ישראל נגד קראוז שמוליק', 1977
91. צלילי הכרם, 'צלילי הכרם', 1975
92. מופע הארנבות של ד"ר קספר, 'מופע הארנבות של ד"ר קספר', 1993
93. ערן צור, 'עיוור בלב ים', 1995
94. דקלה, 'אהבה מוזיקה', 2000
95. אייל גולן, 'בלעדייך', 1997
96. יוסי בבליקי, 'אלבום המצעדים', 1996
97. מוניקה סקס, 'פצעים ונשיקות', 1995
98. צילה דגן, 'צילה דגן', 1970
99. אלג'יר, 'מנועים קדימה', 2004
יש הצעות למקום ה- 100? אפשר יותר מאחד.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
