במשיכת קולמוס

מה גורם לבחורה, שאומרת שיש לה חבר, להשאיר את מספר הטלפון שלה ולהסכים להפגש שוב עם בחור שהיא פגשה ברכבת ונהלה איתו שיחה במשך כרבע שעה?

מכיוון שהכתיבה כאן היא יותר בגדר שעשוע ולא הכרח, תדירות הכתיבה יכולה להעיד על הפנאי שיש (או אין) לי בחיים. אז מה היה לנו לאחרונה?:

• בעבודה חלה התקדמות ניכרת. קיבלתי פרוייקט והתחלתי ללמוד את החומר המקצועי שצריך בשבילו. מתקדם לא רע. עכשיו, כשאני נוסע לשם 4 ימים בשבוע, אני מתחיל להרגיש את הזמן ש"מתבזבז" על הנסיעה, ובמיוחד כשיש לימודים במקביל, זה זמן מאוד יקר.
• בלימודים - סמסטר הקיץ נגמר בשבוע הבא והמבחן בסוף ספטמבר. אני אתחיל ללמוד כבר עכשיו כדי שאני לא אצטרך הרבה חופש לפני במבחן. הקורס ממש לא קל, אבל נראה לי שאפשר להוציא בו ציון טוב אם לומדים מספיק. בינתיים החלטתי לוותר על שני מועדי ב'. באחד מהם היה לי מזל מטורף והציון הועלה ל-86!! (בצדק כמובן) ובמקצוע השני כנראה שה- 62 יישאר לעד. פשוט אין לי את הכוחות שצריך להשקיע בלימוד למבחן הזה. בסך הכל, בסמסטר א' הממוצע עלה ב-3 נקודות ובסמסטר ב' ירד ב-3 נקודות. Even Steven כמו שאומר קרמר. עוד מעט צריך לתכנן את השנה הבאה..
• בנושא הטיולים דווקא יש כמה תכניות: לרדת לאילת לסופ"ש ולצלול; טיול רגלי של כמה ימים (כנראה גם סופ"ש) בארץ; טיול של כשבוע בחו"ל - במקרה הזה אני מושך לכיוון מזרח אירופה, ובמיוחד למונטנגרו (לפני כמה שנים איש אחד הרעיל אותי על המקום הזה). אני צריך קרוא קצת על המדינה...
• מוזיקה - הפסדתי כמה הופעות שרציתי לראות (ארחיב על זה בפעם אחרת) אבל גם היו כמה הצלחות: ממש אהבתי את הדיסק של "בית הבובות". נראה לי שאני אפילו אקנה אותו; יצא לי לשמוע קצת יותר גם את "דפנה והעוגיות". להקה ממש חמודה ו(הכי חשוב!)מקורית. אולי אפילו אני אקנה גם את הדיסק שלהם; קניתי את הדיסק של "אגרול" (גם על כך אספר בהמשך) ב"אוזן השלישית" ותוך כדי גיליתי עוד כמה להקות מעניינות שצריך לבדוק.
• אהבה - אין חדש.
• החלטתי שיותר חשוב לי עכשיו לקנות רכב מאשר לעבוד דירה (אם כי גם זה צריך לקרות בקרוב).
• אנדי, בחור ניו זילנדי שפגשתי בטיול בניו זילנד, החליט שהוא בא לטייל בארץ קצת. הוא רצה לבוא באמצע המלחמה אבל שיכנעתי אותו שלא כדאי. הוא אמור לנחות היום אז בטח נפגש בקרוב.

אני יושב לי בעבודה, בוהה במסך המחשב, כאשר פתאום מטרידה את מנוחתי שיחת פלאפון. על הצג מופיע השם של החברה לשעבר לשעבר.

בשבועות האחרונים חלפה בראשי המחשבה להתקשר אליה ולשאול אם הכל בסדר (משפחתה גרה באחד הישובים המופגזים בצפון). אבל גם בעזרת אנשים אחרים הגעתי למסקנה שלא. ועכשיו היא מתקשרת לשאול אם הכל בסדר אצלי. קצת לא נעים. בכל מקרה, מאוד הופתעתי והייתה שיחה קצת מגומגמת על הדברים שלא כל כך השתנו מאז שנפרדנו.

שכחתי להגיד לה שאם היא צריכה משהו אז שלא תהסס להתקשר. אז אחרי איזה חצי שעה חזרתי אליה ואמרתי לה את זה.

ואז כמובן עלתה השאלה, האם הייתי חוזר אליה?

למרות שבזמנו היו לי הרבה רגשות כלפיה, והיא זו שזרקה אותי, ההבדלים בינינו מאוד גדולים. אז חשבתי שאפשר להתגבר עליהם ושהיא תשתנה כשתתבגר קצת. ואולי היא באמת השתנתה.

לא יודע... קשה לי לדמיין אותנו ביחד שוב.

אבל מי יודע.. היו גם הרבה דברים שאהבתי אצלה ושאני אפילו מתגעגע אליהם לפעמים.

אחרי הכל היא גם המערכת היחסים הכי ארוכה שהייתה לי.

בקיצור מוזר..

אם היא תזכור שיש לי יום הולדת עוד מעט, אז אני אציע לה להפגש.

ועוד משהו... אין קשר לזה שהיא התקשרה יומיים לפני ט"ו באב, נכון?