במשיכת קולמוס

חזרתי לעבודה.

תקופת מבחנים ארוכה ואז עוד מועד ב', ואז המלחמה, לא איפשרו לי לעבוד בתקופה האחרונה והרגשתי שממש התנתקת מזה. אבל נראה לי שחזרתי די מהר לעניינים. אמנם יש עוד הרבה מה ללמוד, אבל עכשיו יש לי יותר זמן להשקיע בזה.

סה"כ הרגשה טובה אחרי היום הראשון. ואפילו הציון האחרון שקיבלתי, ושבישר על עוד מועד ב' לא הרס את המצב רוח. אולי כי ידעתי למה לצפות.

צריך כבר להתחיל ללמוד למבחנים באמצע אוגוסט... אין כוח אבל גם אין ברירה.

מקלחת, מורקמי, ולישון.

ואם כבר מורקמי, אז אתמול ב-2 בלילה קראתי את הקטע שבו החיילים המונגולים פושטים את העור לחייל יפני. תזמון מצוין.

5 קורסים סך הכל.... וחלקם לא קשים במיוחד. משהו השתבש ביכולת שלי לכתוב מבחנים. יכולת אלתור, יכולת להתרכז במהלך המבחן ולא לעשות טעויות, לעלות על הטריקים שבשאלות. ממש לא היה לי את זה הסמסטר. מבאס.

למרות שכולם אמרו לי את זה קודם, והסכמתי עם זה שכשמתחילים לעבוד אז הציונים יורדים, אני לא רוצה להסתפק בזה כתירוץ לכל הציונים הנמוכים כי בחלק מהמבחנים ידעתי שאני צריך להצליח, וגם שם פישלתי.

בינתיים אני מכין את עצמי ל- 5 מועדי ב'. מקווה שיהיה לי כוח וזמן לזה במקביל לסמסטר הקיץ.

כבר ממש רציתי להתפנות לעבודה קצת יותר בקיץ ולהתקדם שם, כי אני מרגיש תקוע באותו מקום בלי התקדמות כבר הרבה זמן וזה לא נעים.

צריך לנסות לא לשקוע בדיכאון. פשוט להמשיך. לעשות את הכי טוב שאפשר. כי כשעושים את זה העניינים תמיד מסתדרים טוב בסוף. מניסיון.