הנה נגמרת לה שגרה אחת ומתחילה שגרה אחרת -

השבוע אני מסיימת לעבוד לשנתיים הקרובות,

ועד היומולדת אני לומדת לשתי הבגרויות מבוקר עד ערב, עם שיעור נהיגה פה ושם.

ומהיומולדת עד לגיוס אני מתכננת לצאת מדי ערב, ככל האפשר..

תראו תראו

http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=221794&blogcode=11310064

הפוסט הזה נכתב לפני חודשיים וחצי בערך

נראה מה הספקתי:

"נותרו לי ארבעה חודשים פחות ארבעה ימים עד הגיוס, שבהם אני גוזרת על עצמי להספיק:
- לסיים עם הקטע של ענבל. עדיין לא
- לעשות יותר מ3 אלף ש"ח ובמקביל לצמצם הוצאות. נגזרת: לקבל את כל הכסף מהקייטרינג המזורגג. אכן P= !
- לסיים תיאוריה, כ30 שיעורי נהיגה [לחשוב שאני אזדקק רק ל28 זו בדיחה], טסט פנימי וטסט רגיל בהצלחה. עדיין לא
- לנסוע לצפון לפחות לסופ"ש אחד כדי לבלות עם ענוית ולהתרחק מהיישוב הזה. נעשה ובכיף גדול
- לבקר את נדב בביתו החדש, לפחות פעמיים. רק פעם אחת..
- להשתדל לעזור לקארין+דקל בלימודיהן, במידה והן יצטרכו ואני אוכל. אין סיכוי שזה ייקרה
- לחגוג יום הולדת 18 עם אנשים שגורמים לי לחייך, ואם אפשר אז עם הרבה אוכל, אלכוהול ומתנות. עדיין לא
- להשלים את הפער המטורף שיש לי בסרטי קולנוע! עדיין לא
- להשכיל - ללמוד איטלקית וגיטרה. לא קרה ולא ייקרה לצערי הרב.
- לפגוש את שיר, איכשהו, מתישהו. עזבו בכלל מה קשור כבר
- לעבור את הניתוח בשכמה הימנית בשלום." עבר

הספק סביר מינוס.

אני מקוה שהסילבסטר הזה יהיה שונה מהסילבסטר הקודם, ובכנות - לא יודעת אם טוב יותר או גרוע יותר

אבל העיקר שיהיה משמח ואני אהנה.

הלכתי לעבוד.. שבוע טוב..