אתם יודעים, התמכרויות למיניהן לא מגיעות בצורה בודדת. בדרך כלל התמכרות אחת גוררת התמכרות אחרת. מה זה כבר משנה- אחד או מאה היינו- הך.
כמובן שניתן למצוא קווי דימיון בין התמכרות אחת לשנייה. לשתיהן מטרה משותפת בסך הכל.
בעוונותיי הרבים, בנוסף להתמכרות לאוכל אני מכורה למין. מה זה אומר? מצחיק, אבל מרגישה קצת נבוכה לספר על זה כאן...
קיבינימט, מה איכפת לי? מי כבר מכיר אותי פה?...
לשמחתי הרבה (?) עכבות בעניין מין לא פיתחתי. אני יודעת ומצליחה להנות, מניחה בצד את כל הפחדים שקשורים לדימוי הגוף שלי (כמה אני שמנה... הוא רואה את סימני ההרזייה?) ופשוט מתמכרת.
כמובן, שכמו בכל התחומים בחיים גם במיטה אני מנסה ומשתדלת לרצות ולהתרצות, להיות הכי מדהימה שיש כשהמטרה היא אחת- לסחוט מחמאות.
מחמאות כמו : "את אדירה", "הזיון הכי טוב שהיה לי" וכיוצא באלה עושים לי טוב... בדיוק לשנייה... ושוב כמו לופ מחפשת את המקור הבא למחמאה.
נו, טוב, מה רע? תשאלו. ובכן... אני אישה נשואה שבתמורה למחמאות לרגע בוגדת שוב ושוב.
עוד תובנה לגבי התמכרויות למיניהן. נאמנות היא ממש לא חלק מהרפטואר של המכור. זה, האחרון,את אמא שלו ימכור בתמורה למנת הסם- במקרה שלי המחמאה(גם בתמורה לאוכל- אבל זה עניין לרשימה נפרדת).
אז אם מסכמים- התמכרות למין, לאוכל ולהקאות הן בעצם התמכרות למחמאות. וזה אף פעם לא מספיק, וזה אפילו מפחיד, יש פחד אדיר לאבד את זה. מחשבות כמו- אם לא אקיא- אשמין- וכבר לא אקבל מחמאה כמו: "איזה יופי את נראית..." מלוות אותי כל יום וכל שעה... וזה פשוט מתיששששש.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
