F.T.S

אדם חיי לו את חייו, לא כ"כ מאושר, אבל גם לא מדוכא מדי, או שאולי כן?.... חי לו מיום ליום, כועס,רוגע,אוהב,שונא....כשנשבר לו הלב והוא ממשיך... מוצא את אהבת חייו...חושב שיש לו הכול.... ויום אחד הוא קם, עייף וזקן... והכול נגמר, ואין לו כלום...כי בעצם הוא לא היה אף פעם מאושר...או שאולי כן?!?

והם צועקים אל החופש, הם שרים לו, חולמים לו, מדברים אליו, מנגנים לו, סוגדים לו.... אבל אתם לא שומעים, חיים לכם בבועה של אשליות, אתם מאמינים שיש לכם כ"כ הרבה יותר ממני, אבל אתם הוזים, אין לכם יותר ממני... ואני לא שוכח איך הרבצתם לי, גם אם אתם אומרים שיקרתי, כי לא רציתי לשתוק, לא רציתי להבליג...וכן, אני לוקח דברים כמובנים מאליהם, אסור לי?!?... מותר לי, ויותר מזה, זה מגיע לי. אני שהוכיתי, אני שנכלאתי, אני שעברתי כ"כ הרבה התעללויות בחיים הקצרים שלי, אני צועק את הזכויות שלי בקול רם,היום אני עומד על שלי, אבל בלי לשבור אותו, היום אני לא מרים ידיים. וגם אם נראה לכם שכן, בגלל שאני מציית, שותק.... אז אתם טועים, אני לא יותר "מחונך" בכלל לא, אני פשוט יותר חכם היום, אני מכיר אצלכם כל פינה , כל טריק... אני מזהה את השקרים שלכם מקילומטרים,אני יכול להריח את הרוע שלכם, יותר זהיר, יותר חשדן, לא סומך על אף אחד בעולם, אולי חוץ ממנה, לא רוצה לדבר על זה, מצטער, גם לי יש הסודות שלי... ונראה לי שאני מתבגר, אתם גם אומרים, אבל מסיבות אחרות. אני יותר עצוב, יותר כועס, לא מתרגש כ"כ מצרות חדשות... אדיש! ואולי המילים שלי היום ממלאות חורים, מכסות על פצעים, מלטפות בעדינות, מרפאות. ואולי הפוך, אולי הן דווקא פותחות פצעים ישנים, אולי הן דווקא זורות מלח על אלו הטריים, ואולי לא התבגרתי אולי אני רק אותו האיש, חי לי את חיי לא כ"כ מאושר, אבל גם לא מדוכא מדי, או שאולי כן?!? והכול במספר כ"כ מועט של שנים... וזה כואב, אתה מבין דוקטור, זה לא החרא שמכאיב לי כ"כ, הזיכרונות, הזיכרונות על החרא הזה, הם אלו שכ"כ מכאיבים לי, לחשוב שעברתי כ"כ הרבה, בכ"כ קצת זמן, ושכלום עוד לא נגמר, הכול עוד לפני. אז אני בוכה דוקטור, כן מסתבר שגם בנים בוכים, ולא רק בלילה. אבל בעיקר בלילה, כי אז כל הזיכרונות עולים עם השקיעה, עם החושך, אז ישנם החלומות שמהווים ניגוד שורף, פוצע, למציאות העגומה, העלובה של חיי....אז אני לא כ"כ רוצה לחיות... אתה יכול להבין את זה? אתה מסוגל לקבל את זה? להזדהות??? או שגם לך אני מבזבז את הזמן שאני משלם עליו? או שגם לך אין סבלנות להקשיב... או שגם אתה מאמין שאני הוא זה שצריך להתנצל?.... אם זה ככה, אז אני מצטער, מצטער שבזבזתי מעט מהזמן שלך בניסיון לגרום לך להבין, מצטער שבזבזתי כ"כ הרבה משלי...