יושבת וקוראת קטעי עבר, מחפשת רעיונות, פאנצ'ים, השראה ומוצאת את עצמי מתפעלת מעצמי.

כמה הרפתקאות, כמה אנשים עברו בחיי, לרגעים קצרים או לתקופות ארוכות וכמה טוב שיש תיעוד ואפשר בהקשה אחת לחזור אחורה בזמן, לתקופות אחרות.

41

האירועים נפתחו בחגיגה משפחתית לרגל בואו לעולם של האחיין החדש שלי.

עברו חלפו 12 שנים מאז שההורים שלי קיבלו בפעם האחרונה נכד והאירוע היה משמח.

ישבתי ליד סבתא שלי, שתיבדל לחיים ארוכים ובריאים ושמחתי בשבילה שהיא זכתה לראות את בואו לעולם של הנין העשירי שלה.

מצידי השני ישב האחיין האהוב עלי, בן 16, שהזכיר לי שאמרתי שאלך איתו לאיזה מסעדה בתל אביב ובשבוע הבא הוא מסיים ללמוד מוקדם ביום שישי, כך שזו הזדמנות שניפגש ונלך לשם.

ישבתי שם ושמחתי שלא שמעתי "בקרוב אצלך" והרגשתי שלמה עם ההחלטה שלי לא להביא ילדים לעולם.

רגע של נחת

בין מסעדות, בתי קפה והופעות הגיע גם אותו יום שישי שבו קבעתי עם האחיין שלי. הוא קפץ לדירה שלי ומשם המשכנו ישר למסעדה האהובה עלי, הזמנתי לנו אוכל ושמחתי לגלות שאכן יש לנו את אותו טעם והוא נהנה מאותם מאכלים שחשבתי שהוא יאהב.

היה משעשע שבכניסה לשם המארחת שאלה אם צריך בשבילו תפריט באנגלית ועוד יותר משעשע כשהלכנו להסתובב אחר כך ברחובות העיר וראיתי ראשים – של גברים ונשים מסתובבים כלפיו. הוא גבוה ממני בראש, חתיך עם שיער שטני ועיניים כחולות- ברור שהוא מושך תשומת לב.

כל כך נהניתי לבלות איתו, להכיר לו חלקים של העיר שהוא לא מכיר ולשמוע על התוכניות שלו לעתיד. כיף לי להיות חלק מהחיים שלו ומאוד משמח אותו שגם בתקופה הזו של גיל ההתבגרות הוא רוצה לבלות איתי.

עולם חדש וטוב

אחרי שנים שלא למדתי החלטתי שהגיע הזמן לידע חדש.

בחרתי תחום מסוים. היקום החליט להתערב  ואחרי שמועד תחילת הלימודים נדחה פעמיים עלה רעיון לתחום נוסף והחלטתי שבמידה ומועד תחילת הלימודים ישונה פעם נוספת אקבל את זה כסימן שזה לא התחום שאותו אני אמורה ללמוד.

בפעם השלישית שקיבלתי שיחת טלפון עם הודעה על דחיית הלימודים הודעתי שאני מבטלת את ההרשמה ולא מעוניינת וביום למחרת נרשמתי ללימודים אחרים, בניסיון להגשים חלום ישן ואולי להצליח לכתוב סדרה, כמו שתמיד פנטזתי שאעשה.

כמה טוב לכתוב, לברוא עולם חדש באמצעות מילים. כמה כיף זה לעסוק במשהו מהנה וממלא, אני מקווה שבעתיד אצליח לעשות הסבה לתחום הזה.

חגיגות יום ההולדת נחתמו בנסיעה לחו"ל

ארבעה ימים מהנים של אוכל טוב, שיחות מעניינות עם טל ושופינג.

אחרי שהיינו בחודש מרץ בחופשה נעימה בוורשה החלטנו לטוס יחד לקרקוב, ליהנות מהאוכל הפולני המשובח ויוקר המחיה הנמוך להפליא, שמאפשר להתפנק במהלך החופשה.

היה מאוד נחמד, אבל זה רק גרם לי לגעגועים לוורשה ונראה לי שהחופשה הבאה שלי תהיה לשם.

יש לי תוכניות לחופשה במאי שעדיין לא נסגרה ויש עוד חופשה שהוזמנה לספטמבר הבא.

החלטתי לטוס פעמיים בשנה לחופשות ביעדים זולים במקום פעם בשנה ליעד יקר וזה מאוד נחמד לתכנן חופשות ולצאת אליהן.

ענייני עבודה

אחרי שנעדרתי קרוב לשבועיים מהעבודה היה לי קשה לחזור.

כל הצדדים השליליים התחדדו ועשו לי חשק לקום וללכת.

לפני שאני עושה צעד כזה החלטתי לבדוק פעם נוספת אפשרות לשנות תפקיד בתוך הארגון- לשמור על החלקים החיובים שיש לי במקום העבודה, אבל להכניס עניין חדש, תחום אחר ואולי לשפר חלק מתנאי השכר.

מצאתי תפקיד שנראה לי מעניין ורלוונטי עבורי וביקשתי לעבור אליו. אני מקווה שזה יסתדר הפעם ומחכה לקבל תשובה.

במקביל, עלה על הפרק עבודה נוספת לפעם- פעמיים בשבוע.

מי שהציע לי את אותה עבודה רוצה כבר תקופה ארוכה שאבוא לעבוד איתו וזה יכול להיות די נחמד.

כנראה שמחר אלך אליו אחר הצהרים וננסה להבין עד כמה זה יכול להתאים לשנינו.

הוא טיפוס מעניין ונראה לי שיהיה לי נעים לעבוד איתו וגם משתלם כלכלית. השאלה היחידה שאני שואלת את עצמי היא האם אולי עדיף לי לעזוב לחלוטין את העבודה העיקרית שלי ולשנות לתחום מעניין ומתגמל יותר, מבלי לחפש הכנסות נוספות.

פנים, סלון בדירה, יום

יושבת וכותבת, יוצרת וחולמת לאן זה יכול להתפתח.

יש לי כל כך הרבה רעיונות, אבל אני צריכה כרגע לבחור אחד ולהתמקד בו, לפתח אותו.

אני מרגישה שזה תחום שאני טובה בו וסקרנית לגלות לאן זה יתפתח.

יש לי חוש הומור משלי, שלא תמיד מובן לאחרים ואני מחפשת דרכים להוציא את ההומור שלי החוצה בצורה שתהיה מובנת יותר לקהל הרחב. מחכה לשיעור הבא, להקריא בכיתה את שכתבתי ולראות את התגובות.

הגיע הזמן להגשמה עצמית.