 כינוי:
מין: נקבה תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יוני 2002
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | | 1 | | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | | 30 | | | | | | |
| 6/2002
והרכבת ממשיכה לנסוע
סינתיה מדברת על ג'ון, דני רואה את הסרט וכותב:
היא ידעה שהרכבת שנסעה לקחה אותו מסיפור חייה
אני שומעת את השיר וחושבת שאולי זה לא היה סדר הדברים. אולי זה משהו שהיא ראתה רק בראיה לאחור.
אולי היא באמת הרגישה שזהו הסוף, מן אינטואיציה כזאת...
אם היא היתה יודעת את זה מראש, ההתרחשויות היו שונות? היא היתה נזהרת יותר? מתנהגת אחרת?
מה אומרים למישהו שיודעים שזאת הפעם האחרונה שרואים?
אם הייתי יכולה לחזור אחורה בזמן אני יודעת בדיוק לאיזה יום ומקום הייתי חוזרת, אבל אין לי מושג מה הייתי אומרת לו.
אם כבר, הייתי מעדיפה לדעת שעה קודם, כדי שיהיה לי מספיק זמן לתכנן טקטיקה נבונה.
זמן אחר, מקום אחר
תוך כדי הליכה התחיל לרדת גשם, אנשים מסביבי פתחו את המטריות ואני חייכתי, הרמתי את הראש למעלה והרחתי את הגשם.
המשכתי ללכת דרומה עד שהגעתי לבניין שבו הוא גר, מול הפארק, באחת מהכתובות היותר מפורסמות של ניו יורק.
אולי רצחו אותו, אבל את המוזיקה שלו אף אחד לא ימחה.
ג'ון לנון - מודל להערצה, הלוואי שאני אצליח להעשיר את העולם ולו באחוז ממה שהוא עשה.
דיסק מצויין של דני רובס ועוד משפט לא עוזב אותי במנוחה:
ובחלון שלי הנוף חולף מולי או שאני חולף מולו
"שני ירחים" מעביר אותי ליבשת אחרת. נשארו לי משם תמונות, חלקן מודפסות וחלקן נמצאות רק בראש שלי.
חבל שאין מצלמת רגשות וטעמים, הייתי רוצה צילום של ההרגשה שהיתה לי ברגע שהגעתי לניו יורק, השמחה כשראיתי שועל עובר ליידי בשמורת טבע, את הטעם של האוכל במסעדה בצ'יינה טאון ושל הפאדג' שטעמתי בוולמארט ועוד טעמים, ריחות ורגשות.
מתי מישהו ימציא אחת כזו?
| |
 משפט המוקסינים
רק אל תבכה
המבט שלו היה עצוב. הרבה זמן לא ראיתי מישהו עם עיניים כל כך עצובות, שנראה שעוד שניה הוא יתחיל לבכות.
ניגשתי אליו ושאלתי אותו מה שלומו, הוא ענה בנימוס ואז התקרב אלי, נרתעתי והתרחקתי ממנו כי הריח שלו היה רע ואני לא מכירה אותו מספיק טוב כדי לדעת שאין לו מחלות.
ואז הוא אמר לי שוב "מייאו" ,אולי הוא נעלב מזה שלא ליטפתי אותו, הפעם הוא נשמע רעב, אז ביקשתי ממנו לחכות והלכתי למכולת הסמוכה לקנות לו גבינה ולפי איך שהוא קפץ עליה כשחזרתי, נראה לי שהוא לא אכל כמה ימים, מסכנצ'יק.
"כמה מלח!"
זה לא הרבה וגם שוטפים את זה אחרי שלב הרתיחה, הרגעתי את טל.
התחלתי להעביר לה שיעורי בישול ונדהמתי לגלות שיש לה במטבח רק 2 סירים ואין לה מסננת. מצב לא חוקי בעליל...
עם כוסית מרלו פירות יער ביד אחת וכף שבוחשת בקערה ביד שניה, זה היה כיף להעביר שעתיים במטבח.
אני אוהבת לבשל ומה שאני אוהבת לעשות יוצא מוצלח.
עוד חלום שיש לי - להיות שפית. זה ייאלץ לחכות.
אל תשפוט אדם עד שתפסע שני ירחים במוקסינים שלו
תוך יום וחצי קראתי את "שני ירחים" וממש התלהבתי מהספר. כתוב מצויין, עלילה מקסימה, דמויות ססגוניות. הדבר היחיד שיכל לשפר את הספר זה אם הייתי קוראת את הגרסה האנגלית.
עוד קצת רחמים
התחלתי לחשוב על ההורים שלי ועל זה שאני מרחמת עליהם. הם לא מבלים מספיק.
בקושי נפגשים עם חברים, לא הולכים לקולנוע, לא נוסעים לסופי שבוע ובזמן האחרון גם לא לחו"ל (אמא שלי מפחדת עכשיו מאנטישמיות וכל פעם מספרת לי סיפורי זוועה על מה קרה לאנשים בחו"ל, כדי שאני לא אסע). פעם בכמה חודשים הם הולכים להצגה ו/או למסעדה.
לא רוצה להגיע למצב הזה. זה עצוב רק לעבוד ולא לבלות.
לא מבינה איך הם הגיעו למצב הזה ואני מאוד מקווה שלי זה לא יקרה.
"תשמרי על עצמך"
לא ישבתי בבית אפילו ערב אחד מיום שישי שעבר.
היום זה היום ה- 8 הרצוף שיצאתי והשיא שלי עומד (אם אני לא טועה) על 12 יום ויש סיכוי שהוא יישבר.
כל יום הייתי עם מישהו אחר ואתמול כשחשבתי שמחכה לי ערב שקט בבית (זה נחמד מדי פעם) קיבלתי טלפון מפתיע מחברה שגרה בחו"ל בשנים האחרונות ועכשיו מבקרת בארץ.
היא לא מתכננת לחזור בזמן הקרוב ואני לא מאשימה אותה, גם אני לא הייתי ממהרת לחזור לגור כאן, אם הייתי במקומה.
גם היא אמרה לי לשמור על עצמי ואז חשבתי על זה שאני שומעת הרבה את המשפט הזה בזמן האחרון ואנשים משתמשים בו מתוך דאגה, הפכנו להיות עם של דאגנים.
*** שבת שלום ***
| |
ירח צהוב, כתום וכחול
"כן אלך בשבילך עד קצה העולם יבשה וגם ים
ואקטוף, בשביל שנינו, ירח כחול שיאיר על הכל
וישמור על כל האנשים - החזקים, החלשים,
שבינינו, שבין שנינו"...
ירח מלא, צהוב מעלה לי זכרונות.
הירח הכי יפה שראיתי אי פעם היה בארה"ב, ירח כתום בלילה שטוף כוכבים.
הירח של היום החזיר אותי אחורה בזמן, לכנרת, איפה שהכרתי אותו.
לילה של ירח מלא, דיבורים על רחצה לילית בעירום שנשארו בגדר דיבורים, הוא סיפר לי שבקרוב הוא נוסע למקסיקו.
בערך שבועיים אחרי היינו בהופעה של "גן חיות" וזאת היתה הפעם האחרונה שראיתי אותו.
נשאר בינינו קשר של מכתבים כמה חודשים אחרי ואז גם זה התנתק.
שכחתי ממנו, עד היום שהירח הזכיר לי, אם הייתי זוכרת את השם משפחה שלו הייתי מחפשת אותו ב"חבר'ה".
קניתי אתמול כמה חולצות חביבות ואחת סקסית, לאפקט סיבובי ראש וראיתי חצאית לבנה מהממת שהתלבטתי אם לקנות או לא ובסוף השארתי אותה בחנות. יפה, אבל לא שימושית. אם היה לי אירוע בזמן הקרוב הייתי קונה אותה.
הלכתי עם דנה לחפש לה דירה ומצאנו דירה מקסימה במקום אידיאלי, עם שותפה נחמדה.
אמרתי לה שבמקומה הייתי חותמת כבר היום חוזה, אבל היא אמרה שהיא צריכה לראות אותה עוד פעם כדי להחליט. מקווה בשבילה שמישהו אחר לא יסגור על הדירה לפניה.
כולם נוסעים ורק אני נשארת בארץ.
עצוב לי לא לדעת מתי גם אני אסע לחו"ל, לטייל קצת, להתנתק מהמצב בארץ.
למה אין מישהו שיגיד לי "בתאריך X את נוסעת למדינה Y" ? יותר קל כשיש תאריך יעד.
"החזיקי אותי, לפני שאפול
אני גבר בודד בעולם הגדול
לומד כל יום משגיאות איך לחיות"
אם אני זוכרת את המילים של השיר, בטוח שאני אזכר גם בשם משפחה.
כמעט בטוח.
| |
לדף הבא
דפים:
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
