אוקי, אחרי שאני כמה שנים לא נכנסתי לפה סוף סוף אני החלטתי לעדכן קצת.
אז מה חדש? אומנם החדשות טיפה ישנות כבר (טוב נו מה קרה סך הכל נרקבו להם קצת).
ובכן:
כבר חודשיים אם אני לא טועה מתחילת השביתה, ואני לא עשיתי שום דבר מכל התוכניות שלי, טוב עשיתי דבר חשוב אחד-בדקתי כמה זמן אני יכולה לא לעשות כלום, התברר שהרבה, ובעצם עד עכשיו אני בודקת. הספקתי להתפטר מעבודה, דיי להבריז מאחד הקורסים באוניברסיטה, לריב עם חצי מהחברים הלא רבים שלי, להשתכר כמה פעמים, (פעם אחת ממש חזק וכן, אני גאה בזה).
מה חדש עם ב"ס? מי חושב עליו בכלל! אני לא אחת שיש לה שכל שתתחיל עכשיו לדאוג- נו מה קרה? נו הבגרות שלי בזבל, נו המורים לא יודעים אך אני נראת, נו כבר עשו לי איזה הלויה בב"ס, נו מה כזה נורא קרה? כלום, סך הכל זה החיים שלי, ואני מקבלת אותם כמו שהם, (חוץ מאיזה טריליון פעם שאני צורכת על כל העולם "כולם סוקי תנו לי רעל!!!").
עוד חודש וחצי, בעצם כבר פחות אני בת 18, ואני כ"כ לא רוצה לחגוג, אבל לא, הורים שלי וחלק מחברים שלי צורכים עלי "את תחגגי!!! למי עכפת ממך!! את תחגגי- את תתני לנו עוד סיבה להשתכר כמו חיות אחרונות ולהציף את פרק ירקון בקיא שלנו!!!
(וכן אני כנראה חוגגת בפרק ירקון.)
המחשבה הראשונה שלי כששמעתי את ה"חדשות הטובות"- ב13 לחודש מתחילים ללמוד בכל מיקרה, הייתה "איפה האקדח שלי???"
אבל לא, לא רק חברה שלי מיהרה לספר לי את זה עם פנים מאושרות , אלא גם סבתה שלי "הזמינה" אותי לראות טלויזיה ועם קול מקוטע מרוב אושר סיפרה לי את "חדשות השנה" עם עיינים זוהרות.
האמת שבאותה הדקה היו לי כוונות אחרות לגבי האקדח....
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Vega