חיי ההומלס שלי

החיים שלי- זה משהו. כל יום מתנות חדשות, אחת יותר גדולה ויותר גרועה מהשניה. ידעתי שהיום אני עובדת. לכן אמרתי של"ג בעומר אני לא חוגגת. עבדתי היום. רק שבסביבות שלוש בצהוריים פתאום הרגשתי חרא והצלחתי להחזיק מעמד בעבודה רק עד שמונה בערב, במקום אחד עשרה. אז בתשע וחצי כבר הייתי בבית. ועכשיו במקום לחגוג כמו בן אדם נורמלי יום המדורות הארצי- אני יושבת בבית וזוללת סלט גבינה "אוי מאמא זה חריף". ומה שהכי מבאס אותי- בגללי שתי חברות טובות שלי 90% שלא חוגגות, כי היינו צריכות לחגוג ביחד. יאי. אני מאושרת אחושרמוטה.

תנו לי להרוג איזה מישהו....