בזמן האחרון, אני וידיד שלי מי"ב מהבצפר שלי, היחסים בינינו התחילו להתקרב.

התחלנו לדבר באייסי ובטלפון הרבה, התחלנו להיפגש בבצפר הרבה, התחלנו לצאת הרבה ואפילו הוא הזמין אותי לאכול.

אני מרגישה טוב כשאני לידו, הוא תמיד מרים לי את המצב רוח כשאני בדיכאון.

וכשאנחנו נפגשים בערב או בבצפר, נוח לי לדבר איתו בלי להתבייש, כיף לי להיות בחברה שלו.

תמיד כשאני רואה אותו ישר עולה לי חיוך על הפנים, וכשהוא מחבק אותי אני מרגישה מן נוחות כזאת, לא יודעת איך להסביר את התחושה הזאת, כאילו אני מאושרת ממשהו שרציתי להשיג או משהו כזה.

מה שאני הכי אוהבת בו שהוא אכפתי, חמוד, מתוק, הוא פשוט בן אדם טוב!

נראה לי שאני מתחילה להתאהב בו, זה עושה אותי מאושרת כי זכיתי להתאהב בבן אדם עם לב ולא עם לב בין הרגליים!