יש לי חברה שקוראים לה נסטיה והיא חברה שלי מכיתה ז'.

ישבנו היום בבוקר אצלה במיטה בחדר והתחלנו לדבר על הכל, על כל נושא שיכול להיות.

למשל דיברנו על אחד מהחבורה שלנו שאנחנו מטיילים איתם על איך שהוא מתנשק או שדיברנו על איך שבן אחד מאותה חבורה נדלק על חברה של נסטיה.

דיברנו על הכל ובלי בושה, פשוט הוצאנו את כל מה ששמרנו בתוך הלב.

היה לי כל כך נעים לדבר איתה, פשוט הבנתי שיש מישו שיכול להבין אותי, מישו שעובר בדיוק מה שאני עוברת.

כי ההורים שלי לא יכולים להבין אותי ואני לא יכולה לדבר איתם כי הם ישר אומרים שאני אומרת שטויות.

ויש דברים שעדיף שאני לא אדבר עליהם עם ההורים.

נעים לדעת שיש חברה טובה שיכולה להקשיב לך ולהבין אותך כי גם היא עוברת אותו דבר כמוך.