אתמול אמיל נורממדוב נפטר, בן 18 במותו.

אמיל נפטר מקריש דם בריאה הימנית.

הוא שאף להיות מנהיג בבגרותו, אבל הוא הספיק להשיג זאת בצעירותו.

הוא היה פעיל בתנועת הנוער "הנוער העובד והלומד", התנדב במשטרה, התנדב במכבי אש, התנדב לעזור לקשישים ונזקקים.

הוא אהב את הארץ, את העיר פתח תקווה.

הוא היה בן אדם עם נשמה טובה, עם לב רחב מאוד.

חבל שאלוהים לקח אותו בגיל כל כך צעיר.

העולם הזה זקוק לאנשים טובי לב כמוהו, אבל יש מהם מעט מאוד.

נקווה שעכשיו הוא נמצא במקום טוב יותר.

אמיל,

למרות שאתה כבר לא נמצא בינינו, אני בכל זאת ארשום לך.

למרות שלא הכרתי אותך טוב, אני ידעתי שיש לך לב טוב ואוהב.

עשית המון דברים ומעשים לטובה, היית מאוד פעיל למען החברה וזה מראה שאכפת לך מכולם,

שאתה רוצה לעזור לאנשים שזקוקים לעזרה.

וחבל שאנשים טובים כמוך חסרים בעולם שלנו.

אני עדיין זוכרת את אותה תמונה שלא יוצאת מהראש שלי, ביום הולדת שלך.

אני ישבתי ליד השער בבצפר ואתה הגעת עם האוטו שלך, ואמרו לי שזה יום הולדתך,

באתי לברך אותך ואתה חיבקת אותי ואני חיבקתי אותך ואני הרגשתי את החום והאהבה שיש בך, בתוך הלב שלך.

וזה קשה לאבד אדם יקר וטוב, והדמעות לא מפסיקות לרדת, פשוט מתפרצות החוצה.

אני עדיין לא מסוגלת לעכל את העובדה שאתה לא איתנו יותר ולא תחזור לעולם.

תנוח על משכבך בשלום!

יהי זכרך ברוך!