"המבט שלך הוא אש קרהאישה זרהאיך שאת מתבוננת דרכיהאהבה שלך כל כך מרהמיטה סתורהמזכירה איך פלשת לתוכיכשעצמתי עינייםניסיתי לשוואלהזות את פנייך
ריח אבק בשערךאפלולית מבטךבצילו של יום קיץהולך ודועך
טעם הדם של צחוקךאור הדבש של גופךוצילו של יום קיץהולך ודועך
הכיעור מושל ברחובותבחלונותמשתקפים עננים אפוריםמחפש אותך בכל מקוםאולי פתאוםתיוולדי מתוך רגע מקרי
געגוע ישןכמו צליל לא מכווןלא נותן לי מנוח
הכל הולך ודועך..."
לפעמים, אני מבינה למה ההורים שלי דואגים כשאני יוצאת מהבית
:D!!! !מזל טוב קושקוש
אגב-תודו לי על הזוועה שנמנעה מכם
:או כשאני נמצאת בבית
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
shir:)
