לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



Avatarכינוי: 

בן: 42

MSN: 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2008    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

7/2008

קניות או לא להיות


  בשבועיים האחרונים מצאתי את עצמי נופל פעמיים למלכודת נלוזה שנקראת "מלכודת שופינג"..

לפני שאסביר בדיוק מה זה אפתח באנלוגיה חביבה- אם מתחם קניות הינו התגלמותו של שדה המרעה העירוני המודרני, הרי שמתחם OUTLET המותגים בהרצליה-פיתוח הוא הסוואנה הגדולה ומ' היא ברדלס שופינג מהיר וגמיש..

עכשיו דמיינו את הכתב הבריטי הלא קשור מהמשלחת של הנשיונל ג'יאוגרפיק, שעומד במרכז הסוואנה עם מצלמת 8 מ"מ עלובה, עורו אדום משיזוף רע ולגופו מכנסיים מצחיקים וחולצה מיוזעת.

 

הכתב הזה הוא אני.

 

מה העניין עם מלכודת השופינג אתם שואלים?

מעכשיו אני אסביר את זה בגברית כי החלק הבא מיועד ליחידים שלא מודעים לתופעה- גברים..

ובכן, זה מצב שבו אתה מגיע לחנות בגדים עם הבחורה שלך. בתור גבר אתה מתכנן את עניין הקניות בהדמייה פשוטה לכאורה שמזכירה מבצע עוקץ צבאי מורכב: "נכנסים, מאתרים את המכנס הבז' והתחתון הלבן, קונים ויוצאים בחיפוי ארטילרי..". לבחורה שלך (כמו בחיים) יש תכנונים אחרים ממה שאתה מדמיין (לא, אדיוט, מין זה לא תכנון.. תחשוב יותר בכיוון של דברים שמתחרזים עם רננה ועמודים). ממש כמו בחיים, לפעמים גם מבצע צבאי מורכב, ניקח לדוגמה את מלחמת לבנון השניה, מתחרבן לגמרי.. איפושהו באמצע הדרך לאגף הגברים בחנות אתה מגלה שהאישה שלך נותרה מאחור ונדבקה לשניים או שלושה קולבים..

 

אתה אומר לעצמך בגיחוך משהו- "חח.. נשים. מה אפשר לעשות?" והולך כמו המאצ'ו שאתה אל עבר קרוסלת בגדים שגדולים עליך בכמה מידות (ולכן הם ב-SALE) וליידה מוכרת קצת פרחה עם הגדלת חזה שהייתה גורמת לאורית פוקס להסמיק. היא לא עוזרת לך הרבה אבל זה עדיין משהו שיותר יפה להסתכל עליו מאשר לעמוד מול המראה של תא ההלבשה לבד..

אחרי 30 שניות של הסתכלות מסביב אתה מבין שאין לך מה לחפש שם ואתה מביט בדאגה לעבר ברדלס השופינג שלך שבינתיים עטה ללא רחמים על חצאיות קצרצרות, גופיות, חולצות ומכנסיים...

כשברקע קולבים עפים לכל עבר והחברה שלך פוקדת את תא ההלבשה יותר פעמים מאשר אולמרט את חדר החקירות אתה שם לב לפתע לשלטים מדאיגים על המדפים שמכריזים על 5 פריטים במאה ש"ח....

 

מכירים את השיר הזה של אינפקציה? (ורמן, שותף העבודות המרוקאי המטורף שלי, בדיוק הכיר לי אותו לפני כמה ימים). השיר נקרא "פתח תקווה".. במהלך חצי מהשיר הכל רגוע והסולן מספר בנונשלנטיות על דייט שהיה לו בבר.. עד הקטע שבו מגיעים לבית של הבחורה ושניהם עירומים בחדר השינה.. ורגע לפני שהוא מוצא את גומת האהבה שלה היא שואלת אותו מאיפה הוא.. ואז יש קטע של שקט והסולן פתאום צועק: "אני לא מאמין שאני גר בפתח תקווה!!!" ודיסטורשן מטורף של גיטרות חשמליות מתחיל..

אז זה בדיוק מה שעבר לי בראש כשראיתי את השלט מבשר הרעות- "5 פריטים ב-100 ש"ח".. "אני לא מאמין שנפלתי שוב במלכודת הזאת!!!"..

 

בהתחלה רציתי להיות החבר המושלם, אז בכל פעם שמ' יצאה מתא המדידה ושאלה אותי איך זה עניתי "סבבה" עם אור בעיניים (ובאמת האמנתי בזה!).. אבל בכל פעם היא הגיעה למסקנה שזה לא זה.. עם הזמן הקאונטר שבתוך הראש שלי ספר באיטיות מזדחלת ובציפיה דרוכה את מספר הפריטים מתוך ה-5 שהיא החליטה שהיא רוצה..

 

חוויה של קניות זה כנראה קצת כמו נישואין.. בהתחלה אתה מה זה משתדל ומשחק אותה מטרוסקסואל מבין עניין ומדבר איתה במושגים של "מתאים לך מאד הצבע הזה" ו-"זה עושה לך יופי של קונטרסט שמבליט את קו החזה".. אח"כ ההתלהבות פוחתת וה"סבבה" שלך נשמע עייף יותר ומיואש ופתאום אתה מוצא שאתה אומר "סבבה" במלעיל ולא במלרע וגם החברה שלך מציינת פתאום שהעיניים שלך נראות כבויות..

ושוב החברה נכנסת אל תא המדידה יותר פעמים מאולמרט, אתה מוצא את עצמך עומד בחוץ עם מבט של כלבלב רטוב בגשם אל מול מבטיהן השופטים של כל הנשים שסובבות אותך (פתאום אתה מגלה שאתה הגבר היחיד בחנות!!).

ושוב זה רק אתה והסולן של אינפקציה שיושבים אצלך בראש על כוס ויסקי ובוכים "אני לא מאמין שנפלתי למלכודת הזאת שוב!!!"...

 

האמת שהחוויה הזאת לא הורסת כמו שהיא בונה.. אני בהחלט מסכים עם הקביעה שחוויות קשות מלמדות אותך.. ואני למדתי כמה דברים נורא חשובים מחווית הקניות שלי עם מ':

 

1)     בחנויות בגדי נשים חייבת להיות פינת עיסוק לגברים. זה לא משנה מה תשימו בה- מגזיני פלייבוי או אפילו רק צבעי גואש ודפי נייר.. תסמכו עלינו שאנחנו מספיק ילדים כדי לדעת להעסיק את עצמנו עם זה מספיק זמן..

2)     לעולם, אבל לעולם, אל תלך עם הבחורה שלך לקנות חזיות! לאן שלא תלך בחנות תהיה איזו מוכרת זקנה שתעשה לך צמרמורת כי היא ממש דומה ל"סופר נני", שתסתכל על איך אתה בוחן את אגף החזיות מידה C ומדמיין לעצמך בחיוך מפגר עשרות זוגות שדיים פוטנציאליים שיתאימו להם. יהיה לה מבט של גועל בעיניים כי אולי היא יודעת יפה מאד איך הראש שלנו פועל..

3)      לחייך לנשים אחרות חיוך של ג'ואי מחברים ("?how are you doing") ליד תא המדידה זה רעיון רע.. אפילו רע מאד.

4)     אולי אחרי הכל שופינג, ממש כמו המקבילה הגברית שלה- תקיעת נאדים, זו הדרך של הבחורות לגרום לנו לסבול בזמן שהן נהנות מהאווירה. זו הנקמה המתוקה והסטרילית ביותר.

5)     קצת כמו מסע כומתה- אחרי שאתה עובר מסע קניות עם הבחורה שלך אתה מרגיש כאילו לא קיים כלום בעולם שיכול לייאש אותך כי בתחתית כבר ביקרת (מישהו אמר: "שיעור אלגוריתמים"??).

 

וזהו, אני מקווה מאד שעד הפעם הבאה אני אלמד את הלקח שלי. ובינתיים, קצת חומר למחשבה:

 

http://www.youtube.com/watch?v=Q272SyXX_-Q

 

תעצמו את העיניים בקטע של הדיסטורשן ודמיינו אותי אבוד באמצע חנות בגדים מלאת כוסיות..

 

הקטע משתתף בתחרות הקטע המצחיק ביותר: http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=450140&blogcode=10187606

נכתב על ידי , 27/7/2008 22:18  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



8,839
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , סטודנטים , משוגעים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להבחור מהדלת ממול אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על הבחור מהדלת ממול ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)