ישבתי אתמול עם ורמן ורז בקוקה. שתינו כל אחד את הרעל הפרטי שלו כשברקע, על מסך ענק, מכבי ניצחו אחרי משחק צמוד עם מאן. ישבנו וריכלנו ריכולים של בנים (יש דבר כזה, אך הוא כל כך נשגב וכל כך סודי שאף אישה כמעט לא יודעת איך באמת זה נראה). אחרי רבע שעה של שיחה שלמה על גודל, צורה וטעם של בירות ושאר סוגי אלכוהול הבנתי בפעם המיליון עד כמה גברים הם אכן יצורים מורכבים.
אז נכון. בחורות לפעמים חושבות שאנחנו דפוקים עד כאב מרוב שטחיות. לבחורה הצופה מן הצד עלול בילוי כיפי של גברים להראות כבילוי שכולל מעט דיבורים. ואם כבר מדברים כנראה שכל אחד תורם בחצי מהזמן שתיקה שמלווה בניד ראש לחיוב עם המוזיקה והבירה שתקועה בפה ובחצי אחר של הזמן דיבורים שקשורים איכשהו למין, אלכוהול, צעצוע מגניב שהוא ראה ובדיחות שחורות על השואה (איזה קטע, למדתי אחת חדשה אתמול- "מה היה כתוב בכניסה למקלחות? 'זהירות, מדרגה'."). אבל זה לא מה שאני מנסה להגיד כאן.
מה שאני מנסה להגיד זה שגם אם שיחה על אלכוהול נראית שטחית וחסרת חשיבות, אני מזמין את הקוראות להישען בנוחות לאחור ולקרוא בעיון כמה פרטים בטריוויה של האלכוהול. אתן יכולות לסמוך עליי- לא קיים הגבר שיצליח לעמוד בפני בחורה שבדייט הראשון גם נותנת לו קצת ידע והבנה באלכוהול (זה זוכה למיקום מכובד במדרג. מקום השלישי בסולם ריכטר של הגבר השטחי- מיד לאחר בחורות שבולעות ובחורות שגונחות בקול במיטה).
אז ככה..
שמפניה
הרבה אנשים אולי מכירים את המושג שמפניה וחווים ברגע זה בצמרמורת זיכרון ילדות שלהם מחתונות ומארון הליקרים המאובק של אבא שבו ראו בקבוק שמפניה זול שהיה כתוב עליו : "יין תוסס". אז רק כדי לסבר את האוזן- שמפניה היא סוג של יין נתזים (או יין תוסס, איך שבא לכם). מקור השם מגיע ממחוז "שמפן" שבצרפת. למעשה, אך ורק יינות נתזים שמיוצרים באותו מחוז בלבד זכאים להיקרא "שמפניה". כל השאר צריכים להסתפק בשם המעאפן "יין תוסס".
דום פריניון נחשב למותג השמפניה המובחר ביותר. מקור השם הינו נזיר בנדיקטי שחי במאה ה-17 ושמו היה פייר פריניון. מה הקטע עם ה"דום"? ובכן מסתבר שלנזירים בנדיקטיים היה קידומת לשם- "DOM", שהוא למעשה קיצור של "DOMINUS" בלטינית. או בעברית- "אדון".
בירה
השימוש הקדום ביותר בבירה מגיע עד לימי מצריים העתיקה.כבר אז ידעו המצרים הקדמונים לייצר משקאות שמקורם בתסיסת דגנים או שעורה.
בירה תפסה מקום של כבוד בדיאטה של כל מצרי והייתה אחד מהמשקאות החשובים ביותר. אפילו לעבדים שעבדו בבניית הפירמידות בגיזה שבמצריים ניתנו כמויות מוקצבות ויומיות של בירה.
כך שאם אי פעם ניסיתם לדמיין את סיפור משה רבנו ובני ישראל שעובדים בפרך במצרים העתיקה נסו לדמיין את הפסקת הצהריים שלהם: "משה, אתה בא לבירה?".
ויסקי
התיעוד הראשון של ויסקי מגיע מאירלנד של שנת 1405. למרות שיש סברה שראשית מסורת ההכנה החלה כמה מאות שנים קודם לכן.
השם ויסקי מגיע מביטוי קשה להגייה בשפה אירית קדומה, משהו שדומה קצת ל-" uisce beatha" שמשמעותו "מי החיים". במאה ה-12, חיילים של הנרי השני שהתקשו להגות את המושג הזה בשפה המקומית הקלו על עצמם את החיים ופשוט קראו לזה " Whishkeyba" שדמה ככל האפשר למקור האירי. במהלך הזמן נכנס הקיצור "Whisky" שנהוג ומקובל עד היום.
לויסקי יש שבעה סוגי הכנה ובנוסף קיימים שמונה סוגים של ויסקי- ויסקי סקוטי, אירי, יפני, קנדי, אמריקאי (מוכר יותר כ"בורבון" בבארים), וולשי, הודי ואלוהים עדי ששתיתי פעם באקט של ויסקי תאילנדי בטיול שלי לחו"ל וחוויתי הזיות שגרמו לי לקום משינה וללכת להשתזף בשירותים של הגסט-האוס בשלוש לפנות בוקר (סיפור אמיתי אבל באמת שבהזדמנות אחרת).
וודקה
מקור השם וודקה אכן סלאבי כמו שהיינו מצפים ומגיע מן המילה “voda”, שפירושה ברוב השפות הסלאביות- "מים".
סתם שתדעו
אם תיקחו בקבוק משקה חריף ותנערו אותו תוכלו לדעת לפי המהירות שבה הבועיות הקטנות עולות ונעלמות מהו אחוז האלכוהול שבו. היעלמות מהירה יותר של הבועיות מרמזת על ריכוז אלכוהול יותר גבוה.
מקור השם אלכוהול הוא מן המילה הערבית “al-gahwl” שמגיעה מן האיסור של הקוראן לשתות משקאות אלכוהוליים. משמעות המילה בתירגום חופשי היא: "רוח" או "שד".
המשקה המזעזע אבסינת, שאחראי ישירות לרוב המקרים שבהם עברנו ליד מועדון וראינו ילד ערס שמקיא על עצמו, הינו במקור משקה הזייתי. הוא מיוצר מלענת האבסינת, שומר פירנצי וכמנון ירוק (שידוע גם בשם "כמנון האניס", ומכאן טעם האניס שמחזיר אותנו שוב לחוויות ילדות שורטות של סבא מרוקאי ששותה עארק בסלון ביתו).
הבר הארוך ביותר בעולם נמצא ב"ניו בולדוג" שברוק איילנד, אילינוי. אורכו 208.5 מטר (לצורך המחשה- כאורכם המשותף של שלושה מטוסי בואינג 747).
בירה זוכה שלא בצדק לתואר של משקה משמין (כמו בביטוי "כרס בירה") אך בכוס בירה (180 מ"ל) יש 90 קלוריות בלבד- ערך קלורי המצוי בכוס מיץ תפוזים. הבעיה מתחילה בכמויות שאנחנו שותים. אנחנו רגילים לשתות שליש או חצי ליטר בכל בילוי ובעמים אירופאיים מסויימים נהוג גם 5-6 ליטר לבילוי ומכאן המיתוס השגוי. לויסקי לעומת זאת שמור מקום של כבוד- בשוט של ויסקי (45 מ"ל) יש 120 קלוריות (שווה ערך ל- 10 דקות של ריצה מהירה).
אולי הסעיף הקודם מסביר איך במלחמת העולם השניה הצליחה קבוצת חיילים שנתקעו בהרי האלפים ללא מזון ומים לשרוד חודש שלם מחבית שרי.
אדולף היטלר התנזר מאלכוהול בעוד שיריבו וינסטון צ'רצ'יל היה שתיין כבד. אפשר להבין אולי מאיפה זה בא- אחרי הכל הקוקטייל המפורסם "מנהטן" (ויסקי בתוספת וורמוט מתוק) הומצא ע"י אמא שלו.
פחות או יותר זה כל מה שדרוש כדי להבין מספיק על אלכוהול מבלי לדעת כלום. מקווה שתשתמשו בזה בחוכמה.
אז אולי עכשיו שיחת גברים כבר לא נראית כל כך שטחית, הא? J
שיהיה לנו אחלה סופ"ש
הבחור.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
