"..כל שיר הוא זכרון בלתי נמנע.."

אני אוהב בלילה זה מפחיד אותי
אני חושב בבוקר זה מעיר אותי
אני עוצר לנשום עשרים שניות
ומעדיף לגעת לא לראות
אני נזהר מדבר עם השדים שלי
אני מזהיר אותם להיות שקטים ונחמדים
יש בי ילדה קטנה ואיש מפח
מספיק לו שתי כוסות והוא נפתח
אז עוד הלילה יש אורות בחוץ ולא כדאי לך
לשמור את השמחה בפנים
שלא יראו על הפנים
שקר לי, פגעתי במי שיקר לי
ורק עכשיו אני מבין
יש דברים שלא אומרים
אני יושב מחכה שזה ינחת עלי
כסף, אוכל, סקס, לא מלו
אני עוצר לנשום עשרים שניות
ומעדיף לגעת, לא לראות
אני נכנס ומזמין את השדים שלי
אני מזמין אותם עמוק עמוק מתחת לסדינים
יש בי ילדה קטנה ואיש מפח
ואם תאהב אותו מספיק אז הוא יקח אותך
הלילה יש אורות בחוץ ולא כדאי לך
לשמור את השמחה בפנים
שלא יראו לך בפנים
שחם לי שלא סלחתי לעצמי ורע לי
איך עכשיו אני מבין
יש דברים שלא אומרים

לראשונה, השיר לא מדבר עליה באופן ספציפי.

הוא מדבר על הכל.

התקופה הזאת כ"כ מוזרה לי.

שמישהו יעזור לי כברררר מה אני עושה עכשיו עם עדןןןן!?!?!?!?

אני באמת לא מצליחה להבין מה עשיתי לה שהיא כ"כ כועסת. היא אפילו לא מוכנה להסתכל עלי!

אני אוהבת אותה באמת באמת ואני בחיים לא שיקרתי לה ובחיים לא עשיתי משהו במטרה לפגוע בה... אם זה שוב בגלל השטיפות מוח של השטן הקטנה הזאת אני הורגת אותה. אני נשבעת שאני הורגת אותה!!!