לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

"..כל שיר הוא זכרון בלתי נמנע.."


הרי זה הכי קל להתחבא מאחורי מילים של מישהו אחר...


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


1/2007

אביתר בנאי - אבות ובנים


תיכף אני ארצה שתלכו מפה
שאוכל כבר ליפול בשקט
שלא תראו את הפצעים נפערים
שנשאר לבד ונשבר לאט


תוותרו כבר ותלכו מפה
שאוכל כבר לצעוק בשקט
בלי המבט הקרוע שלכם
שנשאר לבד ונשבר לאט

אבות ובנים סבתות ונכדים
הלב של אמא מתפוצץ
מי אשם לה מי אשם לי
מי יפרד ממי
אבא בוכה על בן בוכה על אבא

תיכף אני ארצה שתלכו מפה
לא אפחד ליפול לא אפחד לגדול
לטבוע או לשוט לחיות או למות

 

 

גם דניאל סלומון אמר פעם "עכשיו אני יודע, הכי חופשי לי להיות לבד.."

אני רוצה לבד. רק אני מכירה את עצמי באמת...

אני מעדיפה לאכזב את עצמי, לשקר לעצמי, להכאיב לעצמי ולפגוע בעצמי. אבל שכולם סביבי ישארו בריאים, שלמים, מאושרים.

הרי גם ככה אני כבר לא סומכת על אף אחד, לא מאמינה לאף מילה של אף אחד.

אפילו אלי, האהבה הכי נצחית שלי, הרוסי שלי, נכון שהוא לא טורח להסתיר בפני את העובדה שהוא איתי בסיפור, ושהוא יודע שאני סה"כ לא עשיתי שומדבר רע... אבל אני לא יכולה באמת לדעת. הרי יש סיכויים לא קטנים שלשקד הוא אומר בדיוק את אותו דבר. ואולי גם הוא בעצם בטוח שאני זאת ששלחה את האי מייל המחורבן הזה?

אבל אני, לעצמי, לבד, אני מאמינה לעצמי. אני יודעת שזאת לא אני.

כשאני לבד אני לא מפחדת לפגוע באחרים. אני לא צריכה לשנוא ולא צריכה לעשות כאילו לא אכפת לי. פשוט להיות אני.

 

הרי גם ככה אתם אומרים שזה הכל בשביל תשומת לב לא?  אז תעזבו אותי, אל תתנו לי את התשומת לב... תנו לי לכאוב עם עצמי בשקט בלי ההטפות שלכם והזיוני שכל. לא צריכה צומי מאף אחד, בטח שלא מכם... אלה שטוענים שהם בוגרים, חכמים, מבינים אותי, אמיתיים.... שום דבר אמיתי אין באנשים האלה.

רוצים לכעוס עלי? לפחות תכעסו על דברים אמיתיים, מציאותיים... לא על זה שאני "עושה דברים משוגעים בלילה... דברים שאח"כ אני מתחרטת עליהם.."  את חולת נפש. הלוואי והייתי מבינה למה לעזאזל את מתכוונת.

אבל חן צודקת, ההפסד שלהם, לא שלי.  אני תמיד הייתי וכנראה תמיד אהיה מוכנה לתת את כל כולי לכל האנשים האלה, כל אלה שאכזבו אותי כ"כ ושעכשיו שונאים אותי ורק מחפשים למי עוד אפשר לגרום לשנוא אותי... אבל הצלחתם במשימה, גרמתם לי לשנוא את עצמי.

בקצב הזה אני עוד אתחיל לחשוב שאולי באמת אני שלחתי את האי מייל... אולי עשיתי משהו מטורף בלילה שגרם לי לשלוח אותו ושכחתי....

ח ל א ס ! ! !

אין לי כוח! נגמרו לי האנרגיות! אזלו כל כוחותיייייייי.... אני רק רוצה שקט.

או שתהיו אמיתיים או שתעופו לי מהעיניים.

נכתב על ידי hiding behind the words , 31/1/2007 21:46  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



כינוי:  hiding behind the words

בת: 36




851
הבלוג משוייך לקטגוריות: גאווה , אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לhiding behind the words אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על hiding behind the words ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)