"..כל שיר הוא זכרון בלתי נמנע.."

תלתלים, תלתלים
אישה רעה
עגילים וצמידים
כמעט צנועה
כמו קטנה בין גדולים
כמו ילדה פגועה

ערפילים, ערפילים
אישה קשה
אין משקל למילים
רק לחולשה
אך חסרת רחמים
וחסרת בושה

העינים קרועות
דמעות, דמעות
אכזבות לא היו
אמורות לקרות
איך רימו אותך ככה
פיות רעות

אנשים רשעים
עולם אכזר
הו סחלב בביצה
הו צמח בר
אבודה בהווה
וחסרת מחר

והפה מתעוות
כאב, כאב,
ועבר כמו עובר
מתכרבל בלב
בידים חוורות
במבט רעב

אצבעות, אצבעות
על קלידי פסנתר
כשהוולס ייגמר
לא יתחיל אחר
מטרונום טיק טיק טאק
והזמן עובר

נדודים נדודים
לאן לאן
למקומות אחרים
רחוקים מכאן
אגמים אפלים
ושדות תלתן

חג שמח.