איך אמרה השדרנית בגלגלצ?
אחרי שהביאו לנו את רבות הדרכים, דניאל סלומון ודנה עדיני חוזרים בשיר חדש.
לא ציפיתי לזה, לא הייתי מוכנה לשיר הזה.
וכל הזמן זה אותה תחושה, אני לא יכולה לישון בלעדייך,
למה באת?, למה הגעת?, היה כל כך רגוע לפנייך,
והדמעות שאני בוכה, לא מכאב, לא משמחה ולא עצב,
רק מזכירות לי את העובדה שאני חייה בעצם,
הרגשה משונה כמו לפני נפילה זה הלב שנתנק,
אל כל הטוב אל הרע אל להיות חלשה,
אוהבת אותך.
ואלה הסודות של חייך,
את לא תגלי לעולם,
קולות, תכסי את פנייך
איש לא יראה את השריטות
המתחבאות מתחת לסודות.
תקשיבי טוב, פעם אחרנה, אני כותבת לך ואת מתעלמת,
כמה רע עשיתי לך, השארת אותי בשדה הקרב מדממת,
והדמעות שאני בוכה הן מעולם לא נשפכו כאן בעצם,
אז עד הפעם הבאה, להתראות בגן עדן.
הרגשה משונה כמו להיות אסירה,
בתוך הלב שנתחנק, אל יופייך הנורא שמתקלף כמו קליפה,
אוהבת אותך.
ואלה הסודות של חייך...
ותמיד אהיה, זאת שיודעת את תפילותייך, את שתיקותייך,
ותמיד אהיה, זאת ששמועת את קול שפתייך את סודותייך.
אלה הסודות של חייך...
יש לי יומולדת, אני אמורה לשמוח....
אז למה אני בוכה?
למה אני פאקינג בוכה בלי הפסקה ביום הולדת 18 שלי?!
נסיכה שלי, אני מתגעגעת אלייך. למי שהיית פעם, לזאת שאני הכרתי ואהבתי.
יש לי כ"כ הרבה אנשים סביבי שאכפת להם ואוהבים ומשקיעים אבל הדבר היחיד שאני חושבת עליו זה למה את לא איתי פה?
למה את לא פה כדי לחגוג איתי? אני בת 18, אני חוקית. אז מה?!
מה זה שווה אם אין לי אותך?
מה כל זה שווה אם הבנאדם היחיד שאכפת לך ממנו זה... היא?
למה?!
אני אוהבת אותך.
ועדן, אם את עדיין קוראת פה,
(אני מקווה שלא כי נראה לי שאם הייתי רוצה שתדעי את זה הייתי אומרת לך את זה בעצמי אבל...)
התאכזבתי.
לא יודעת למה אבל ציפיתי ממך ליותר מזה.
גם ביומולדת וגם בכל דבר אחר... אני מבינה שקשה לך ושאת כועסת אבל לא יודעת... אם את לא שלמה עם זה עד הסוף ולא חוזרת ל"חברות" הזאת עד הסוף, אז אולי כבר עדיף שלא תחזרי בכלל.
נראה לי שאת עדיין לא קולטת מי את ומה את בשבילי.
למה במקום להעריך את אלה שעושים ושאכפת להם אני תקועה עם אלה שפשוט זורקים זין?!
אלי, מעייני, רעותי, אופירי, חן... אתם האנשים הכי מדהימים שאני מכירה ותודה לכם.
עשיתם לי את היומולדת. והצלתם אותי מההרס העצמי הזה שהייתי כ"כ קרובה אליו.
(רק חבל שדווקא אתם לא אלה שקוראים את זה.)
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
