פאק. אני מתה מעייפות ויש לי עוד עבודה לסיים.

The moment something is finished and done, ten other things spring out of thin air and start circling around the room like little bunny-rabbits on fucking speed. Oh, the migraines, the migraines that appear once sleep depivation is at its highest and the coffee starts to wear off. And I can't help but wonder how far eleven weeks can stretch.

האהא! יש לי לפטופ חדש וסקסי! עכשיו רק צריך להתקין את האופיס ולסדר את האינטרנט והמחשב הפג הזה לזבל. או משהו. הוא גם בגודל של ארון קיר קטן וגם עושה רעשים של טרקטור מאז היום שקנינו אותו [בהתחלה חשבנו שהוא מסתגל לאווירת המושב, אבל פה הטרקטורים נמצאים רחוק, לפחות רדיוס של חמישה ק"מ].

אתמול בלילה [בבוקר] הלכתי לישון בחמש וחצי, קמתי בשבע, ניגשתי ישר למבחן במת', אחריו מבחן בביו, ופרזנטציה בTOK. ואז אחרי שביליתי את ההפסקה וחצי שיעור גיאו' בספריה כדי לסיים את העבודת גמר בגיאו', הגשתי אותה. והייתי חושבת שעכשיו ירגע קצת הלחץ. אבל מחר יש לי פרזנטציה באנגלית, ולפחות עשר [ולא, אני לא מגזימה] עבודות/שיעורי בית שלא הגשתי להיסטוריה וגיאו'. ואני חייבת לעשות אותם כי הממוצע שלי עומד כרגע על איזה 50. ואז שבוע הבא יש לי חמישה מבחנים [בגרויות "מזויפות" לראות איפה אנחנו עומדים כרגע]. והטרימסטר נגמר שבוע הבא מה שאומר שהכל חייב להיות מוגש עד יום שישי הקרוב. אה, ויש לי גם עוד שני מבחנים בביו'. ולכתוב את החיבור לשעות התנדבות. וכמובן שחוצמזה יש גם את השיעורי בית בשוטף, שהמורים לא מתעצלים לתת לנו כל שיעור ושיעור. תודה לאל שב21 מתחיל לנו חופש [לא שזה ממש עוזר, כי אני צריכה לקרוא ספר באנגלית, 90 עמ' להיסטוריה, ולהתחיל לאסוף חומר לבגרויות].

אז אלה הימים שלי כרגע.