אני מצליחה לדפוק מבחן אחר מבחן. אני מניחה שזה כישרון נרכש. אני מקווה לפחות, כי אולי כך אני אוכל למצוא דרך להיפטר ממנו.

כאילו פאק. ממש לא היה לי באג'נדה עכשיו להיכשל במגוון מקצועות רחב.

אולי אני אלמד היום קצת ביו' כדי לפחות להשאיר את הממוצע הזה גבוה. בכל מקרה....

אחרי שיצאתי ממבחן של שעתיים וחצי בהסטוריה אחרי שעה, ומכיוון שהיה לי היום חלון ולפי כך גם הפסקת צהריים ארוכה במיוחד, הלכתי לישון על הספות למטה. כל פעם באו אנשים והתחילו לצרוח ואז מליסה באה להציק לי כדי שאני אעזור לה להתכונן למבחן במת'. פפפפפ. [בכלל, מה היא רוצה ממני היא מקבלת ציונים פי מיליון יותר טובים ממני במת' לאחרונה]. אז אולצתי לקום ממשכבי, וזה היה ממש מבאס כי היה לי כאב ראש. ולמרות שבראש הייתה לי שיחה קצרה עם עצמי לגבי זה שאני באמת חייבת להפסיק להיות בלחץ כי כאבי ראש כרוניים לא נראים לי תופעה אופטימאלית [הייתי מעדיפה לדוגמה, יכולה שירה מופלאה שהייתה פתאום צצה] זה לא עזר אז לקחתי שני נורופנים וניסיתי לא למות.

המבחן הלך כמובן נוראי אבל מה עוד חדש?

אתמול היה חמים אפילו, כך שלא הייתי צריכה ללבוש מעיל צמר שמגיע לי לברכיים. אז חנכתי את הג'קט האדום והמגניב שלי [שקניתי כמובן בסייל שבוע שעבר]. אני צריכה לקנות כמה שמלות עכשיו. יש לנו כמובן, שתי מסיבות סיום ביוני [הם אוהבים את האקסטרווגנזות שלהם], פלוס המסיבת סיום של רוני- שאגב, היא יום לפני המסיבות שלי, מה שאומר נסיעה קצרה הלוך ושוב מפאקינג הולנד. כיף.

לאחרונה אני מסתדרת עם אנשים. אתמול הייתה לנו שיחה בחוץ על הא ועל דא [בעיקר סקס וכל מה שקינקי- כמובן עלה בעקבות זה שמישהו הזכיר את המילה כרתים שכרגע ישר עושה אסוסיאציות לאלכוהול ושיכורים ואורגיות] בעוד שחבורה של בנים בני 14 ישבו על ספסל ליד, צחקו והצביעו עלינו כאילו אנחנו קופים שזורקים קקי בגן חיות. הבנות התחילו להתפוצץ מצחוק ואני אמרתי למי איכפת, בעוד אנחנו נהנה מקוקטיילים [או שוטים של טקילה] וגברברים יוונים, הם ישבו לעשות את המבחני סיכום שלהם, שמלווים בעוד שלוש שנים של תיכון. ובראש שלי חשבתי הא! אין יור פייס! ואז חשבתי עוד קצת ואמרתי לעצמי שאולי הייתי מעדיפה עוד שלוש שנים של תיכון מאשר לעבור את הסיוט הממושך הזה של המבחנים עכשיו. ואז חשבתי- לא. קיצור הרבה מחשבות חשובות ומעט מדי מקום לדברים שוליים כמו מלחמת העולם הראשונה או אינטגרלים.

ורק 7 וחצי שבועות עד הסוף. כאילו ה-סוף. רק שבועיים וחצי עד שנגמר ביתספר. קריפי.

בא לי נורא מילקשייק תות. כבר שלושה ימים. אני כמו אישה בהריון. ויש לי את הכרס שלמטה של הבטן כדי להוכיח את זה. אולי זה לא שומן, פשוט הרחם שלי החליט לעשות פעלולים או משהו. חחחחח מחשבה מצחיקה. הרגע תיארתי לעצמי מציירת דיאגרמה של רחם רוקד בלט במבחן שלי בביו'. [מאי- זה יכול להיות רעיון טוב לציור הבא שלך].

איי איי.

[אוף זה תמיד לגמרי מעוות את התמונה כשרוצים לשנות את הגודל.]

הרגע קלטתי שאני אומרת "כמובן" כמעט בכמויות שאני אומרת "לייק" באנגלית.