פה שוב.

CRASH.

חזרה לשגרה לא שגרתית. בית ריק, מטונף וקפוא (אבל תיקנו היום את החימום).

הכל לבד. שקט.

רשימות חדשות עם מטרות חדשות. הלכתי היום לביצפר לקחת את הדיפלומה.

אנשים אחרים.

וקר פה, כאילו הקיץ נעלם לפינות של העולם כבר מזמן. וזה מוזר.

יותר מדי מעברים בחודשים בודדים. ולא היה לי זמן לעכל הכל.

בינתיים יש יותר מדי זמן.

תאריך הגיוס נכון לעכשיו הוא ה9 לפברואר. אבל צריך לקחת את זה בעירבון מוגבל - זה עוד ישתנה.

המילים נרדמו, ויש לי צמרמורת בכל הגוף.

I like songs about drifters - books about the same.
They both seem to make me feel a little less insane.
Walked on off to another spot.
I still haven't gotten anywhere that I want.
Did I want love? Did I need to know?
Why does it always feel like I'm caught in an undertow?

Modest Mouse / The World at Large